משהו מתרחש במחסן הפסנתרים

בזמן האחרון את מפקפקת בכל דבר, אפילו עוצמת חצי עין ספקנית  מול הזרימה הרציפה של המציאות, או מקוטעת, אין שום בטחון שכוס הקפה שהנחת שתויה למחצה על השולחן תחכה שם ברגע ה-. נמאס לך מזה שהחיים שלך עולים עלייך כמו  ג'ינס בן עשר שנים לפחות, ובוקר אחד בלי להגיד שום דבר לאף אחד את עושה סוף סוף את המעשה הנכון, אורזת כמה זוגות תחתונים נקיים ודאודורנט ומברשת שיניים ועולה על מונית שירות לטרמינל. שם, שקטה באופן יחסי, את תופסת חזקה על ספסל צדדי, מחכה בלי לזוז שש שעות עד לטיסה הבאה ליפאן. במטוס מושיבים אותך על יד כירורג פלסטי בכיר, שחוזר הביתה לטוקיו מכנס חשוב בבית חולים הדסה. הוא לובש חליפה אפורה והשיער שלו אפרפר וסמיך ואפילו נשורת הקשקשים על כתפיו צבועה אפור. הוא כל הזמן מחייך כמו היפאנים בפרסומות למכשור אלקטרוני ואת שולפת מהתיק ליפסטיק אדום בתנועה מאיימת סלואו מושן של אקדוחן במערב, ומורחת את השפתיים שלך בשכבה אדומה עבה. זה מדליק אותו את מרגישה שזה מדליק אותו, כי הוא מפסיק לדבר איתך ושולף ממחטת בד מכיס המכנסיים ומקנח את המצח ואחר כך מבקש סליחה, סורי סורי. את מעבירה לו בטלפתיה את חוסר שביעות הרצון שלך והוא מחטט בתיק עור שחור ומציע לך פרוספקט בהבעה סתמית. הפרוספקט מפרט ניתוח חדשני לביטול המין, את לא בטוחה באנגלית שלך ולכן קוראת לאט - לא שינוי המין, אלא ביטול המין. מורידים מה שצריך, תופרים איפה שצריך, משאירים חור קטן לפיפי וההורמונים עושים את שאר העבודה. על גב הפרוספקט נראים אנשים מאושרים מרחפים על מגרשי גולף, או גוזמים שיחי ורדים בגינה. הם מחייכים אל המצלמה חיוכים מבויישים ואת לא מצליחה לנחש מי מהם נולד גבר ומי אישה. הכירורג נוקב במחיר ואת מחליטה ששווה לך להשקיע בעצמך, למה לא, שהילדים ידאגו לבד ללימודים באוניברסיטה. הניתוח עובר בהצלחה ואת נפרדת בנפנופים נרגשים מהצוות ומרגישה שירד ממך עול גדול ומחליטה שהכל יהיה שונה עכשיו. ברכבת התחתית ניגשים אלייך שלושה, צעירים את חושבת אבל לא בטוחה כי אי אפשר לדעת כלום אצל היפאנים האלה, והם  תופסים אותך וגוררים אותך להתפצלות תתקרקעית צדדית. מתוך הבהלה שלך משתחררת מחשבה בלונית יחידה שבתל אביב זה לא היה קורה. את מציעה להם את הארנק שלך, טייק, טייק, את מתחננת. הם אומרים נו, נו, ומסבירים שהם שייכים לכת נוצרית סודית ומה שעשית בבית חולים זה סין גדול מאד. המחשבה על עוד כת יפאנית סודית מתישה אותך לגמרי, הם שולפים חרב מעוקלת ומפשקים את רגלייך ובפעם הראשונה מפספסים את המקום הנכון אבל החיתוך השני יותר מדוייק ואת שוב מרגישה את הנקבים הישנים שלך חשופים, והיפאנים נעלמים לעניינים המחתרתיים של הכת שלהם ואולי הם עוד לא הגיעו וזאת את מתגעגעת לכאבים הישנים. -בא.