משהו מתרחש במחסן הפסנתרים

  "את קרולה נֶהֶר, הרי לימדתי כל מיני דברים. היא למדה לא רק לשחק; היא למדה אצלי, למשל, איך להתרחץ. כי היא התרחצה כדי שלא להיות מלוכלכת. זה כלל לא בא בחשבון. לימדתי אותה איך רוחצים את הפנים. היא הגיעה בכך לשלמות כזאת, שרציתי לצלם אותה בשעת מעשה. אבל הדבר לא יצא לפועל כי לא רציתי אז לעשות סרטים, ולעיני מישהו אחר היא לא הייתה מוכנה לעשות זאת." (שיחות עם ברכט, וולטר בנימין. הקטע המצוטט הופיע ברשימות מסוונדבורג ומתוארך לקיץ 1934, בעת שבנימין התארח אצל ברכט)

קרולה נהר, שחקנית וזמרת, נולדה במינכן בשנת 1900. אביה היה מורה למוסיקה. כשמלאו לה 17 שנים נמצאה לה משרה כפקידת בנק, אך היא לא האריכה ימים במשרה זו, שכן כבר ב1920 נערכה הופעת הבכורה שלה כשחקנית בתיאטרון, מבלי שעברה כל הכשרה מוקדמת.

ב1926, בהיותה נשואה למשורר ידוע למדי ששמו קלאבונד, הגיעה לברלין על מנת לעבוד עם ברכט. ב1928 קרולה גילמה את פולי פיצ'ם ב'אופרה בגרוש', מחזה שזכה להצלחה גדולה, אם כי נעדרה מהצגת הבכורה בשל מותו של בעלה. בשנים שלאחר מכן ברכט כתב עבורה תפקידים נוספים.

"את קרולה נהר, הרי לימדתי כל מיני דברים." המפגש בין ברטולט לקרולה, כבר נקבעה לו כותרת: מורה ותלמידתו: כל מיני דברים; לפרקים, כך מתברר בין השורות, הם חולקים רגעים אינטימיים של רחצה. זה כבר הפך לטקס. הוא שב ומבקש ממנה להתרחץ מולו, קולו מצטרד מעט. יושב קפדן על הכורסא הכי טובה בחדר, אולי מעשן תוך כדי, מניח רגל על רגל, מיטיב את משקפיו, מביט בה בשתיקה בוחנת, מדי פעם בפעם פולט הוראה. היא מגחכת לעצמה בשקט, אך ממלאת את הוראותיו בפנים חתומות, משתפת פעולה עם אשליית הלימוד, כל מיני דברים. אולי בכל זאת אקט של אהבה? ארוטיקה של ידיים חלקלקות, מים מבושמים וחדר אפלולי מואר קלושות... להבת נר נרעדת? צחקוק חרישי של אוהבים?  והבחירה המוזרה של ברכט, להתנאות בפני בנימין דווקא בתנועת הרחצה. במאים נוטים לומר - אני בניתי אותה. ברכט אומר – לימדתי אותה אפילו להתרחץ.

קרולה נהר הייתה שחקנית, מה שמעלה את השאלה האם ברכט אכן לימד אותה להתרחץ, או רק ביים אותה מתרחצת? האם נהר רק גילמה תפקיד של אישה מתרחצת, תפקיד עליו התאמנה זמן-מה 'עד שהגיעה לשלמות'? האם התרחצה לגמרי אחרת כשהייתה לבדה? "לא להיות מלוכלכת". ברכט מוסיף ומספר, "רציתי לצלם אותה בשעת מעשה", הוא מעוניין להנציח ואולי גם להפיץ ברבים את ההתמחות המובהקת של קרולה נהר, מומחית לרחצת פנים (ואיזו אישה לא שואלת את עצמה ממש ברגע זה מהי התנועה בה היא מתמחה, תנועה אותה תוכל לשכלל עד שלמות).

ברכט הפקיע מקרולה נהר את רגע הרחצה הפרטי והפך אותו להצגה, למופע, שתקפותו נמשכת מהמימד הפרקטי, זה של ניקיון הגוף, ומתרחבת לכדי עמדת במאי מול שחקנית, נחוש להביא את התנועה לידי שלמות. אבל קרולה נהר שומרת לעצמה את התנועה, "לעיני מישהו אחר היא לא היתה מוכנה לעשות זאת". איזו מין שחקנית היא, שמסרבת  לפרהסיה? אולי בכל זאת רחצה לפניו כאישה, לא כשחקנית.

האם ניתן להפריד בין הקטגוריות? האם נהר יודעת לומר, לפחות לעצמה, עכשיו אני שחקנית / עכשיו אני אישה? אינני יודעת אם זה ניתן. סביר להניח שבמידה מסויימת המשחק, כטבע שני, משתלט לפעמים והופך לטבע ראשון, דמוי אינסטינקט. המעשה עצמו, פעולת הרחצה, בלתי ניתן לפירוק, רחצה היא רחצה, רק הפרשנות, שתמיד תינתן בדיעבד - כשחקנית, או כאישה? הסירוב שלה מורה על הכיוון. כזה הוא המרד הנשי משכבר הימים, עוד מימיה של המלכה ושתי, הפליאה שבמעשה החריג עד כדי הנצחתו בספר הספרים- הסירוב הנשי כאמצעי להעצמת הסובייקט: ושתי, כזכור, לא סירבה לבוא עירומה לפני אחשוורוש, היא רק סירבה לקהל. קרולה נהר מסרבת להצטלם כשהיא רוחצת. אולי מתוך צניעות חסודה, אם כי רפובליקת ווימאר לא הצטיינה בכל הקשור למוסרנות.  "ולעיני מישהו אחר היא לא הייתה מוכנה לעשות זאת" -  האם זו רק רברבנות גברית פשוטה מצד ברכט, מול בנימין המופנם, אותה אשלייה גברית עתיקה של חד-פעמיות? אין לדעת. ברכט תובע חזקה, בעלות, על הרחצה שלה.

כמו בכל קשר מתועד בין גבר לאישה, מעניין לבדוק מה נשאר ממנו ברבות הימים, מעבר לתיעוד האנקדוטה ברשימותיו של ולטר בנימין, העד המקרי, ושני שירים שברכט הקדיש לקרולה נהר (אחד מהם נקרא 'עצות לשחקנית ק.נ.' והאחר – 'הכביסה'. שניהם לא תורגמו לעברית ב'גלות המשוררים') תבנית נצחית, מורה ותלמידה, והאירוטיקה של רחצה מול צופה;

מה נשאר? קרולה נהר נמלטה מהיטלר ב1934, נלכדה על ידי סטלין ב1936. בזמן הטיהורים הגדולים הואשמה בטרוצקיזם יחד עם בעלה השני, אנטול בקר. בקר הוצא להורג ב1937, נהר שנשלחה לגולאג החזיקה מעמד עד 1942, אז מתה מטיפוס.

 בתחילת אוקטובר 1938 ברכט הואשם במפורש, בכתב עת טרוצקיסטי שיצא לאור בפאריס, בהפקרתה של קרולה נהר:

"אתה, אדון ברכט, הכרת את קרולה נהר," כתב הפליט הגרמני וולטר הלד. "ידוע לך שאינה טרוריסטית או מרגלת, אלא אדם אמיץ ושחקנית דגולה. מדוע הנך שותק? האם משום שסטאלין מממן את הוצאת כתביך לאור?" ברכט לא השיב להאשמות.

אותו ולטר הלד שילם על הערה זו בחייו, ובחיי אשתו וילדו -  גם הם נתפסו על ידי סטלין בשעה שנמלטו מהנאצים - בזמן שחצו את ברית המועצות הורדו מהרכבת הטרנסיבירית ונרצחו. ברכט המורה, החונך, דמות האב - לא השכיל להושיע את תלמידתו. הוא נכנע בפני דמות אב דמונית, הרבה יותר עוצמתית משלו.

קרולה נהר, כפולי פיצ'ם, מבצעת את ג'ני של הפירטים -

http://www.youtube.com/watch?v=0nvOVwCMbMc

 פוסט נוסף על אשה מתרחצת - בונאר, אשתו, שטיגליץ, אשתו, קארבר אשתו