משהו מתרחש במחסן הפסנתרים

אישה אחת, מדענית מפורסמת, לקחה ברצינות את עניין ההעצמה הנשית ושכפלה עצמה באמצעות מאיץ שכפולים סדרתי כי הייתה מדענית מפורסמת. עכשיו היא שמונה מאות כמוה שהתלבשו כמוה ושתו שליש בירה ושני שליש לימונדה כמוה והחזיקו באותן דעות מקוריות ושנויות במחלוקת כמוה והיא חשבה, וי לי לעצמי לא מצאתי גבר ועכשיו שמונה מאות כמוני מה יהיה, שלא לדבר על שמונה מאות נשים מצטופפות מול המראה ושואלות השמנתי? השמנתי? והד כפול שמונה מאות משיב, השמנתי! השמנתי!

ועוד לא יכלה לשאת כשציטטו את המשורר האהוב עליה שהיה קצת נשכח ולכן אהוב שבעתיים, הן שחקו את שורותיו הנשכחות, האהובות, ועל כך באמת לא יכלה לשתוק עוד.

לא עבר זמן רב והיא חיסלה את כולן באמצעות מאיץ חיסולים סידרתי, לא השאירה אפילו אחת למזכרת,

אבל לפעמים היא תוהה  אם זאת היא ששרדה, או מי שהיא.