זה התחיל בטקסט קצר שלי - שעסק בביטול המיניות מרצון, והתפתח לדיון מרתק אודות טשטוש המיניות בזיקנה. הצטברו סיפורים, או "עדויות", כפי שכינתה זאת אורות. עדות היא מילה טעונה במרחב השואתי שלנו, והגשר המילולי שבנתה אורות מטעין את שדה האסוציאציות של הזיקנה ברובד נוסף. אולי העיסוק בזיקנה בימים אלו, בהם החזית והעורף מתערבבים וחיי כולנו מאויימים, מי פחות ומי יותר, אינו מיקרי. קוראים נוספים שמעוניינים לצרף עדויות, מוזמנים.
העדות הראשונה, של אורות, בעמוד התגובות:
"עדות מס 1 - אבא של חברה שלי, חולה אלצהיימר, בן 80 ומשהו, מאושפז במקום סיעודי וזוכה לביקור שבועי שלה. בצעירותו היה רודף שמלות. בזקנתו ובשטיונו , כשהבת שלו יושבת לידו, הוא שולח יד אל הירך שלה ומלטף אותה בתשוקה. הוא לא יודע מי הוא ומי היא, אבל הסקס עובד. עדות מס’ 2 - צייר אחד (סליחה, שכחתי שמו) בזקנתו לקה בשטיון הנוראי הזה ולא ידע כבר מיהו. אבל כל בוקר הוא קם אל כן הציור וצייר ציורים טובים. כמאז ומתמיד. נכון שלצייר זה לא בהכרח סקס. אבל אולי כן. עדות מס 3 - הסקס גווע לאיטו. בסוף הוא מחוק לגמרי ונראה כמו בתמונה אצל סקונדה. הדרך לסוף הזה מעליבה עד מאד"
העדות של סקונדה, ועוד עדות אחת
העדות של בת גשרית
וג'קי או מצרפת את העדות שלה
ואורות - ככה זה אצלה
גם ברברה יוג'ין סמית מצרפת את שלה
"לו ידעת מה יש בך", מירי מעידה
"חביבה", זאת שפנתה מצטרפת לפרוייקט
עדכון 3/8/06: העדות של חליפתי
עוד עדכון 3/8/06: ספתרחל, כתבה זאת שפנתה
[כמו כן, למי שטרם נתקל - בלוג חדש ומוצלח שעניינו אקטואליה, משוייף ומחודד כדבעי - מצפה הילה, מחשבות כפירה על האירועים האחרונים]