This Is my WAY To reach PERFECTION

יש חופש של שבוע ובשבוע הזה אני הולכת לקרוע את עצמי ועכשיו באמת!!!

עם מילים ועם מעשים .

אם יבוא לי לעשות ספורט אני יעשה אבל בנוגע לאוכל אני לא מתכוונת לגעת.

אמא שלי לא תעצור אותי הפעם וגם המצפון לא .

אני אחזור רזה וכולם יראו את זה ויהיו בשוק ורק יקנאו בי, אבל גם אז אני לא אפסיק, אני אמשיך עד הסוף !

גמני רוצה שיקראו לי " רבע עוף", שיגידו לי שאני יפה וזאת הדרך היחידה כדי לקבל את המחמאות האלה.

אכלתי סופניות בשביל כל החמש שנים הבאות ואפילו יותר ויום ראשון זה מתחיל, הרעבה עצמית.

יצא לי לחשוב על זה ושאלתי את עצמי :  " בשביל מה בן אדם צריך לאכול ?"

הרי אפשר לחיות בלי זה, ואיך כל הפאקינג אוכל שאני מכניסה לפה נכנס לי בתוך הבטן ? איך ? ולמה הוא נישאר שם ?