טוב אני כבר בקושי אוכלת.לא משנה מה יגידו אני גאה בעצמי עם כול קילו שאני מורידה אני גאה בעצמי עוד יותר.אני מרגישה שאני מורידה אני פשוט לא רואה את זה על הגוף שלי פיזית.ובתכלס אני מנסה כמה שיותר להיות ברחובות כדי לא להיכנס לאטרף של אכילה.אני מתגעגת לטעם של השוקלד אבל אני פשוט לא מרשה לעצמילגעת בחרא הזה.אני צריכה למצוא משהו שימנע ממני לאכול.שאני כבר לא ירצה לאכול.כול פעם שאני מכניסה משהו לפה אני נגעלת מעצמי.אני רוצה גוף כמו של דוגמנית אני רוצה לשקול כמוהן אני רוצה שיתחילו איצי כמו שמתחילים איתן אני רוצה ללכת לים עם ההורים או עם חברים בלי להתבייש בגוף שלי וזה נראה כיאלו זה בחיים לא יגיע כי כולם מנסים לדחוף לי אוכל כבר הצלחתי לרדת שתי מידות במכנסיים .אבל אמא אומרת שלא רזיתי ונתלי אומרת שאני נעלמת.אני מרגישה עייפה ועצבנית כול הזמן.נמאס לי לפגוע בסובבים אותי אבל אני לא שולטת בזה זאת כבר לא *** של כיתה ו.***הנחמדה והחברותית נעלמה נשארה רק *** שרוצה רק לעשן ולשתות כול הזמן זאת ההנאה היחדה שנשארה לי בחיים.ההורים כבר לא רואים אותי ושהם רואים אני במחשב או שאני עצבנית מידי ומדברת לא יפה אני לא יודעת מה נסגר איתי זה יעבור מתישהו נכון?
כבר לא רוצה להשיג אפחת או אפחד נמאס לי לרדוף אחריו אני רואה אותו בעצרת רבין רוב הסיכויים שנתמזמז ואולי יותר מזה.כי אני שרמוטה מטומטמת ושמנה ושוב חתכתי סתם כי נראה לי שבאיזשהי צורה טיפשית התמכרתי לזה נפשית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
