אז עובר ונגמר לו יום שבת גדוש במיגרנות, שלמרות שהוא היה שטוף שמש מהסוג שיכול לגרום לי לרצות לרבוץ כמו הכלב שלי על הדשא, ולא לעשות כלום, ביליתי ברוב הזמן במיטה מתחת לשמיכה, וחיכיתי שהמגרנה תעזוב אותי. גם תרופות לא עזרו, אבל שיהיה.
ועכשיו, שניה לפני שנכנס לשבוע חדש שמתחיל שנה חדשה ותקופה חדשה ככל הנראה,
אני יושב וחושב לעצמי קצת על סיכום כלשהו.
ככה זה אצל יהודים, בכל הזדמנות שרק תתנו להם - הם ישמחו לסכם את החיים שלהם. ראש השנה היהודי, ראש השנה האזרחי, יום כיפור, מה שרק תתנו להם. כל המרבה - הרי זה משובח.
אז הנה, עוד סיכום שכזה.
נקרא לזה "סיכום שנת 2007"
אז מה היה לנו?
מאז ינואר שנה שעברה עברנו לא מעט אני מניח...
אז עברה שנה מאז שהחברים שלי התחילו להוציא רשיונות נהיגה. שנה, ונוצרנו לנו חיים שונים לחלוטין.
אם אני לא טועה, דור היה הראשון בחבורה [שאם נעשה חשבון פשוט - היא הכילה משהו כמו 30 אנשים די תמימים וחמודים לפני שנה] והוא הוציא רשיון ב12/2/2007 לא, אני לא סוגד לדור באופן מיוחד ומוגזם, הוא פשוט עבר טסט ביום שיצאנו למסע הישראלי, והיה כייף נורא לקבל את ההודעה הזאת באוטובוס של אוטו הלילה.
אז אחרי שנה אפשר להגיד שבצורה גורפת, לרוב החברים שלי יש רשיון, לרובם אפילו אין מלווה. ואולי זה השינוי הגדול ביותר בשנה הזאת.
הקבוצה כמעט והתפרקה, נגמרו אותם המפגשים החברתיים הגדולים שהיו לפני שנה, ופתאום נוצרת סיטואציה משונה שלא הייתה - אני יכול במשך חודש או אפילו יותר מחודש, לא לראות אנשים שהייתי רואה בתדירות גבוהה.
התבגרנו.
התמימות של לפני שנה,
עם הבדיחות של תום וחן על הסלווסטר - שהן יפגשו לראות בדיוידי את "אף פעם לא התנשקה" כשבאמת הרבה מהבחורות שהיו בחבורה הזאת לא עשו יותר מידי מעבר ללהתנשק, אם בכלל, וגם זה נעלם.
בדיוק צחקנו על זה - אני חן וכרמל, שאם בשנה שעברה שתיהן היו מדוכדכות בסלווסטר, או סתם בחיים שלהן כבחורות בודדות שמחפשות ממישהו להפגת הלחצים ההורמונליים, והיום שתיהן התקדמו, ואני נשארתי באותו מצב. לשתיהן יש חבר כבר כמה חודשים, והן לא היחידות... הבחורות [וגם חלק מהבחורים] התפתחו באופן "מיני" בצורה יפה מאוד בשנה האחרונה...
לימודים?
סיימתי היסטוריה, סיימתי מתמטיקה, סיימתי חלק בספרות, קצת אנגלית, הייתה שביתה חודשיים, לא למדתי כלום כמעט בתנך - ולא אמרנו כלום על זה שיש אולי בגרות בעוד כמה חודשים... שלא נדבר על ספרות מורחב. אתם יודעים שלא הגשתי עבודה מסוף כיתה י'?
אני עדיין לא יודע אם אני בספרות מורחב. המורה בחופשת לידה, לא למדנו מאז שנה שעברה בערך, ואני חושב שאני הולך להיות כישלון בספרות מורחב הזה, אני לא יודע אם אני בכלל אעשה את הבגרות.
תאטרון [שזה לא לימודים]
היו דיאלוגים, היה לא פשוט בכלל. נוותר על הביקורת העצמית.
עכשיו יש הפקות ולמרות שזה נראה שזה מתקדם, אני חושב על ההפקות שהיו בעבר, ואני מרגיש שאנחנו מפספסים משהו. טוב, יש לנו קצת זמן...
חוץ מהפקות, יש קצת תולדות שעוד לא נבחנו באמת בשום מבחן - ואני מקווה שלא תהיה איזה בעיה גדולה. מפחיד אותי קצת.
תמימות+
נוגע בנושא של התמימות, אבל הפעם נתייחס לנסיונות והטעיות שהיו השנה... והיו כמה וכמה.
אפילו אני כמעט ולא תמים יותר.
פסיכותומר
אני מסתכל על פוסטים מהשנה שחלפה, ואפשר להגיד שלא באמת השתנתי מבחינה נפשית,
שנה שעברה הייתי בטוח שאני סובל ממאניה דיפרסיה, כרמל אמרה שאני פשוט סובל ממחזור נפשי - וכל חודש יש לי שבוע של מחזור שכולל דיכאונות, שיגעונות לרעב, תגובות של כוסיות ועוד כל מיני דברים בסגנון.
האמת היא שהכל נשאר אותו דבר. אולי אנחנו מחליפים שנה, והחיים כן מתפתחים ומשתנים - אבל אני לא באמת משתנה, אני נשאר אותו תומר, אולי טיפה יותר משכיל, אולי טיפה פחות תמים - אבל ללא ספק שאני אותו תומר, ואני עדיין "סובל" מאותן בעיות נפשיות מדיי פעם...
שואה:
יצא לי לחוות המון שואה שכלל סדנאות ומסעות, ומשום מה אני חושב שזה עשה לי המון השנה.
זה מוזר אולי להגיד את זה, אבל אני כל כך אוהב להתעסק בזה. לא 'אוהב', גם לא 'נהנה' - אבל זה פשוט מרתק אותי, מושך אותי, מדהים אותי... אני יודע שאני צריך להתעסק קצת עם זה...
מוזיקה.
זאת הייתה אחת השנים הטובות מבחינת מוזיקה אצלי.
גיליתי את ברי סחרוף יותר מתמיד. גיליתי את ביטלס הרבה יותר מתמיד. ללא ספק אני חושב שברי וביטלס היו הגדולים והמשמעותיים אצלי השנה.
זהו אני מניח. מספיק עם הסיכומים.
שתהיה לנו שנה טובה בהרבה,
שתהנו בערב השנה האזרחית,
תיהיה רק טוב
וזהו.
מספיק לי.
צ'או.
שנה טובה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
