פרק 4-
"היי"אמרה לידר למעיין ולירון.
"היי....מה חדשדש?"שאלה לירון בקול הפקאצי שלה.
"בסדר..ואת?"ענתה לידר.
"אני?..מעולהה!..יש לי חבר חדשדש אם שמת לב"אמרה והסתכלה עלי תוך כדי.
"כן...טוב...מסרי ל'חבר' שלך ד"ש ממני"אמרה לידר.
"אני אמסור"חייכה לירון והלכנו.
"ממש לא"מלמלה לירון והלכה.
****
"נו...אז למה את בדיכי?"שאלתי בוהה ברצפה.
"לא,לא סתם"אמרה מנסה להתחמק ככל הנראה.
"לידרי אולי שכחת אבל אני החברה הכי טובה שלך
ואני מזהה מתי החברה הכי טובה שלי בדיכי"עניתי
"נו..זה טום..תראי איך הוא מתקרב אל המישל הזאת"כעסה.
"נו..ו...?"שאלתי.
"אני חושבת שאת מקנאה במישל..."צחקתי.
"ולמה זה?"שאלה מסתובבת אליי סיבוב חד.
"כי היית מתה להיות עכשיו במקום מישל או לא?"חייכתי.
"מה?..מה את אומרת?...זה לא שאני אוהבת אותו"גימגמה לידר.
"אהמ..את זה את אמרת.."צחקתי.
"אוף...טוב...אולי קצת...טיפונתת"אמרה והסבירה וניפנפה בידייה לחיוב.
"ידעתי,ידעתי שאת מסתירה ממני משהו"אמרתי משועשעת.
"אני אומרת לך אני אקרע למישל הזאת ת'שיער אם היא תמשיך לגעת בו"אמרה עדיין בוהה בטום ומישל.
ואני כרגיל לא השתלטתי על הצחוק שיצא לי.
"על מה את צוחקת?"שאלה עצבנית.
"על זה שאת מקנאה במישל למרות שבינך לבין טום אין קשר 'עמוק' "צחקתי עדיין משועשעת.
"אהמ...לא..?"שאלה מבולבלת.
"מה לא..מה לא?"צחקתי.
"לא יודעת"אמרה ומשכה בכתפייה
"או-קיי"אמרתי והסתובבתי ללכת כשפתאום אני רואה את דניאל...
(מתנדנד בקושי עומד על רגליו) מולי...
הוא חיבק אותי ואמר "אל *גיהוק* תכע..*גיהוק*תכעסי על..*גיהוק*עליי"וחייך חיוך שכבש אותי ברגע
הראשון שראיתי אותו.
"אני לא התכוונתי לפגוע בך"המשיך(אם הגיהוקים אבל לא נחזור לזה 0.ם)
"א..אני לא...לירון מסתכלת עלינו..ואני לא חושבת שהיא אוהבת את זה"אמרתי
"שתלך לעזעזל... עכשיו את יותר חשובה לי"אמר ולא הבין מה אמר.
"מ...מה?.."שאלתי המומה.
"אמרתי שאת יותר חשובה לי"אמר בחיוך המתוק הזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בליצ'\בלוג סיפורים