-

פתאום, תוך כדי כתיבת המילים האלה בnotepad (או בשמו העברי "פנקס רשימות"; דברים שלא שמתי לב אליהם עד שלא הייתי צריכה למצוא אותו במערכת האו-כה-מתוחכמת של הווינדוס הזה, החדש) הבנתי שהתוכן הזה הוא רלוונטי לכאן, לבלוג הזה, שלא כתבתי בו מליון שנה - והנה, כתבתי שם והעתקתי לפה ואפילו שיניתי את הפונט ככה שיהיה הזה של הנואוטפד(הישן. שאהבתי. בחדש יש פתאום איזה ט'הומה או משהו, על הפנים) ונכנסתי לבלוג וזכרתי את שם המשתמש שלי ואפילו את הסיסמא, והנני

מפרסמת פוסט חדש. 

השנה 2013 ואני עדיין נוגה

אותה נוגה.

שנתיים בדרום, לומשת ומתגוררת ואוהבת.

זה מפחיד לחשוב שיש מלא אמת מאסיבית בצורת פרטים אישיים עלינו באינטרנט, בפייסבוק וכאן עם כל הרישומים מ2000 ומשהו, ויש בי את החשש לפרסם עובדות עליי מהחשש שמישהו אי פעם יעשה חיפוש ובאיזשהו אופן יגיע לכאן, ומה יש לי להסתיר בעצם? 

סה"כ בן אדם, שכותבת וכתבה את עצמה לא פעם ולא פעמיים החוצה, וכאן זו הבמה. במה רחבה ומוזרה שרק צוברת עוד ועוד מידע עליי, פה דווקא עם פחות זיהוי

אבל אנשים שנולדים היום, מתועדים מהרגע הראשון באינטרנט. אנשים יכולים לעבור על כל החיים שלך בריפרוף חסר עניין או במלא תשוקה סוטה ואתה לא תדע

ואני לא אדע

-

זה היה אתמול. עכשיו התעוררתי וזה הדף הראשון שנפתח על המחשב, 

יש הרבה מה