אבות ובנים/אביתר בנאי
תכף אני ארצה שתלכו מפה
שאוכל כבר ליפול בשקט
שלא תראו את הפצעים נפערים
שנשאר לבד ונשבר לאט
תוותרו כבר ותלכו מפה
שאוכל כבר לצעוק בשקט
בלי המבט הקרוע שלכם
שנשאר לבד ונשבר לאט
אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה, מי אשם לי
מי יפרד ממי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
תכף אני ארצה שתלכו מפה
לא אפחד ליפול, לא אפחד לגדול
לטבוע או לשוט, לחיות או למות
אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה, מי אשם לי
מי יקבור את מי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
אבא בוכה על בן בוכה על אבא....
כן אמא
כן אבא
השיר הזה הוא בשבילכם.
-
חוזרת לתקופות כואבות מאין כמותן
אמא שבורה
אבא שובר-שבור כשלעצמו.
אמא עם מבט קרוע בעיניים, מתפללת שאשאר שם, אבל אני עוזבת. אני עזבתי. אני פה בגופי, אבל אני כבר מאד לא פה. אני במקום אחר.
אבא בוכה על מר גורלו, אני בוכה על מר גורלו, אבא בוכה על שאני בוכה, אני בוכה על אבא.
שכולם כבר ילכו. יסתלקו לפינותיהם האפילות שאוכל להשבר בשקט. שלא יראו את הפצעים נפערים, שאשאר לבד, ואשבר, כרגיל, לאט.
שיוותרו כבר וילכו מפה, שאוכל כבר לבכות בשקט. בלי המבט הקרוע שלהם על הילדה שנעלמת.
צלקות לעולם לא מתנדפות,
ורק הן יעידו על חיי.
מי אשם לי?
אמא? אבא?
לא מפחדת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ג'וני אייס