hopeless girl

טוף,

אז לא כתבתי קצת זמן..

היא הייתה אצלי אתמול..

בכיתי כמו ילדה דפוקה..!

היא משוויצה בחבר שלה אוף...

לא הייתי צריכה לבכות ככה, הייתי צריכה לספר לה, לדבר איתה על הכל..

מפחיד קצת היא השתנתה [מוזר =\].

המנהל הודיע לי כמה שעות לפני שהיא באה רבאק!

התפרקתי אתמול.. בכיתי קצת.. [קצת הרבה],

אבל עכשיו אני יותר טוב, עכשיו אני רגועה יותר, יותר שלווה עם עצמי ועם הסביבה שלי..

אני בסדר, אני יודעת לעזור לעצמי עוד חודש וחצי אני עוזבת את המקום שאני נמצאת בו..

ואני חוזרת סופסוף הביתה..

אני מציירת על עצמי במקום לחתוך.. אני נראת כמו איזה בלוק ציור אנושי.. =)

יש לי זמן מוקצב במחשב פה...

אני בבית יום שלישי =] איסה כיף ^_^

טוב יאללה שבת שלום בעייייי :)

זה פואטה מתוך ספר שמאוד התחברתי אליו...

"אני רוצה ליטוף של אהבה, להסתכל לך בעיניים ולנשום אותך, לגעת ולדעת שתישארי, אני רוצה את השקט שאחרי הסערה, להרגיש אותך חובקת אותי, נושמת,

אני רוצה לשמוע את פעימות לבך קרוב ללבי,

לא רוצה געגועים, לא רוצה זכרונות,

לא רוצה לחפש כי מצאתי,

לא רוצה לוותר, לא רוצה דמעות שלא באות מאושר,

רק עוד פעם להסתכל לך עמוק בתוך העיניים,

ולראות את נפשי צוחקת דרכך,

אני רוצה רק עוד פעם אחת,

לגעת באהבה.."

יקרה שלי,

מה שהיה כבר לא יהיה, אהבתי אותך למרות המגרעות שבך..

אני מודה לה' שנתן לי להיות זמן מה עם מלאך שנפל עליי משמיים..

להרגיש את חום גופך נוגע בי..

מה שהיה בנינו בשבילי היה פשוט קסום..

ואין בי שום חרטה או משו בסגנון..

אני אוהבת ואני רוצה לצעוק את זה אבל זה שמור בלב כמו סוד שמת לצאת..

כמו אפרוח שעומד לבקוע

אני לא יודעת מה זה היה בשבילך, אבל בשבילי זה היה אמיתי...

שבת שלום, שבת קודש =\

יש דברים שקשה לספר..

לחברים, לידידים, להורים..

פשוט לבכות אף אחד לא יודע למה או מאיזה בנאדם..

לרמוז שקשה ואתה פשוט רצה שמישו יקלוט שמישו יחבק אותך שאתה נכנס להתקף

הבנאדם הזה כבר לא איתי הוא לא מת (עם זה מה שאתם חושבים) פשוט נמצא רחוק ממני

איתו הרגשתי הכי אמיתית לספר לו סודות שפילו הארב שלי לא יודע (הבובה שלי).

הוא היה יותר מסתם בנאדם, הוא היה איש סוד שלי..

עשיתי בשבילו הכל פשוטו כמשמעו..

אבל הוא הרגיש אליי בחזרה...

אפשר להגיד שמה שהרגשתי אליו הייתה אהבה ממבט ראשון..

נכנסתי להתקפים כי ידעתי שהוא יחבק וירגיע אותי

ואז הוא קרא את המכתב שכתבתי לו..

בכיתי כי הוא לא היה שלי חתכתי כי חשבתי שהוא יבין כמה אני אוהבת אותו וזה לא ממש קרה..

ואז יום אחד קרה הדבר הכי טוב שילד יכול לבקש 29.12 היה בשבילי תאריך קדוש

אהבתי נשבעת שאהבתי.. היה לי אומץ לעשות כל כך הרבה דברים שפחדתי מהם..

הוא עזר ותמך אמא שלי באה לבקר אותי ושתינו היינו על המיטה שלי שמתי עליו את הראש ואמר בדרך לא דרך התגעגעתי

ואז ברחנו הרגשתי טוב על זה כי הייתי עם הבנאדם שאני אוהבת אז לא היה לי אכפת לישון אפילו ברחוב

משטרת ראשון תפסה אותנו אבל זאת הייתה חוויה שלא אשכח בחיים..

ואז הוא ברח שוב, הפעם לא איתי הפעם עם מישהי אחרת כריס שמה כמה קינאתי בבחורה הזאת זה היה פשוט לא יאומן

הייתי אכולת קנאהאחרי כמה זמן מצאו אותם אך הוא לא חזר.. במקום זה הוא עבר מקום באתי לבקר אותו כל פעם שיכלתי,

שקעתי בדכאון כבד לא אכלתי לא שתיתי כל היום בכיתי שמעתי מוזיקה ובכיתי..

הברווז שלי עף לי מבין האצבעות כל לילה הסתכלתי לשמיים על הכוכבים (ומפה הכינוי) הייתה לי הרגשה שגם הוא מסתכל לשם

עכשיו יש לה חבר חחח איזה מוזר זה לילדה שאהבתי הילדה שלא האמתי שתצא עם זכר מלידה יש חבר היא סיפרה לי עליו

הוא נשמע אחלה בנאדם אבל מבפנים הלב שלי נשבר לשתיים ולא נראה לי שמישהי אי פעם תמלא את המקום הזה

רציתי להתאבד בגלל זה (בבקשה על תכעס) לא יכתי להתמודד עם הכאב..

אבל עכשיו זה בסדר אני מבינה מה קרה...

לאט לאט הבכי הפסיק ואיתו הכאב אומנם החתכים אומרים אחרת...

אני אוהבת אותו נקווה שתיהיה מישהי אחרת שתנסה למלא את החור שיש לי בלב...

אוהבת (בספק) הנערה האובדנית...