צפור מתכווצת כבר לא צפור שבורה, אלא צפור עם שבר שהתאחה. עכשיו גם אמא לגוזל אחד קטן ומיוחד.
המטרה החדשה היא להתכווץ. חצי שנה. שלושים קילו.
מ-ע-כ-ש-י-ו |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2009
 בישול לפסח- פוסט למבוגרים בלבד...
אני אוהבת לבשל. זה מרגיע אותי ובעיקר, למרות שזה מאוד לא פוליטיקלי קורקט להודות בזה, אני אוהבת לבשל לנסיך שלי. אוהבת שהוא אוכל את האוכל שלי. מה אני אעשה, כנראה שבdeep down אני אשה מהמין הישן (ולא, ממש אין לי בעיה עם זה). בשבועות האחרונים, יחד עם כל האימונים הכה-מפרכים שאנחנו עושים, גיליתי שאחד המקומות שיותר מגרים את החושים הוא המטבח. ראו לדוגמא טקסט קצר שכתבתי בעקבות הכנת מרק עגבניות:
"היא גירדה ומעכה עגבניות, מבשלת אותן עם בצל ושום עד שתתרכנה, כשבאפה עולה ניחוח הבישולים. בקלות יכלה לדמיין אותו עומד לידה, נצמד אל גופה מאחורה, אוחז במגררת כשהיא מועכת עליה את העגבניות, מרחרח את ידיה לאחר שפיזרה על התערובת פטרוזיליה ובזיליקום רעננים שקטפה מהגינה הקטנה שעשתה לה. גם את הבשר עשתה. וכשלשה אותו בשמן הזית ובשום הכתוש, מוחה נדד לכיוונים אחרים, ולחייה האדימו כשלקטה שהיא מדמיינת את ידיה על גופו".
המזל הוא שבליל הסדר הקרוב אנחנו אצל אמא שלי, מה שאומר שאני אחראית רק על הקינוח. וכך אני והנסיך עומדים לנו במטבח. הוא מקלף אגסים, אני מכינה תערובת של שוקולד. הוא מחורר את האגסים ומוציא מהם את החרצנים. אחר כך הוא יזליף לתוכם שוקולד חם. המממממ..... ותאמינו לי שאני די פוריטנית. באמת.
שיהיה חג שמח, כשר ובעיקר מהנה.

| |
| |