צפור מתכווצת
כבר לא צפור שבורה, אלא צפור עם שבר שהתאחה. עכשיו גם אמא לגוזל אחד קטן ומיוחד.
המטרה החדשה היא להתכווץ. חצי שנה. שלושים קילו.
מ-ע-כ-ש-י-ו |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2009
 הכל אינטרסים
לפני כמה זמן העלתה ג'וליאנה פוסט לגבי חברויות ואינטרסים, שנשאר בי המון זמן וגרם לי לחשוב.
הייתי ילדה שדי חיה לבד עם עצמה. הייתי שמנה, שרק קראה ספרים ולא התעניינה בדברים שהיו חשובים אז לבנות, ולא ידעתי לשחק קלאס כמו שצריך, והרבצתי לבנים, בקיצור- לא ממש מציאה גדולה בשוק המקובלים. הדבר היחיד שכן עשיתי כמו שצריך היה שיעורי בית. א-ה-ב-ת-י לעשות שיעורי בית ב"ארץ מולדת", כי תמיד התעניינתי בהסטוריה של מדינת ישראל. בכלל, איזו עוד ילדה אתם מכירים שליומולדת ביקשה ללכת למוזיאון לח"י?
מלכת הכיתה הייתה הילדה הכי חכמה ויפה, וכמו רוב הבנות (והבנים) היא לא שמה עלי בכלל עד הפעם הראשונה שבה העתיקה ממני שיעורים, ומאז הייתי הפכתי לאחת הבנות המקובלות בכיתה. כמובן שההתעניינות הזו נגמרה כשהפסקתי בעצמי לעשות שיעורים, אבל זה לא באמת משנה. נהניתי מהעובדה שפתאום היו לי חברים, למרות שתמיד ידעתי בדיוק מאיפה הם באו, ולאן הם יעלמו.
בכלל, אני תוהה לעצמי (כי בדרך כלל אלו הדיונים שאני מנהלת אך ורק עם עצמי, אחרים לא ממש מתעניינים ), יש דבר כזה, יחסים שלא מושתתים, ברמה זו או אחרת, על אינטרסים?
פעם העלתי את השאלה הזו באחד הטיפולים שעברתי. המטפלת שלי דאז טענה שבגלל ההתעללות שעברתי אני לא מכירה בעובדה שלא כל דבר מבוסס על ניצול. נו, טוף. אין לי הרבה תירוצים לגבי הילדות שלי, אז שתקתי. אבל היום אני תוהה אם זה כל הסיפור.
ברור שבגלל מה שקרה אחשוב שזה כל מה שיש. אבל השאלה היא האם אינטרס שווה בהכרח ניצול?
לכולם יש חברים שמלווים אותם תקופה, ואז נעלמים. האם חבר שמלווה אותי בתקופה בה שנינו באותה יחידה, ואנחנו מעודדים זה את זה, ואז נעלמים זה לזה, מנצל אותי? הרי ברור שיש אינטרס הדדי כאן: שנינו חיפשנו תמיכה וחיזוק המושתתים על חוויה משותפת, לא בהכרח נמצא את עצמנו עם דברים משותפים בחוויות אחרות.
היום אני יודעת שיש חברים שהם חברים שלי כי אני נוחה. אני שם כדי לתת תמיכה, והם יודעים שהם יכולים לסמוך עלי שאהיה שם בשבילם. גם לי זה עושה משהו. העובדה שאני תומכת במישהו מאפשרת לי להרגיש חזקה, תומכת.
האם אני מנצלת אותם? האם הם מנצלים אותי?
נו, שויין. אני במצב רוח פילוסופי היום.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
