צפור מתכווצת

פגשתי אותה השבוע בקניון.
עמדה מולי בחורה לבנה, עם בטן הריונית גדולה, ונעצה מבטים.
אחר כך מלמלה משהו.
שאלתי "מה?"
אמרה "את צפור, נכון? למדת בXXX?"

זו הייתה יעל.
יעל היא החרטה הכי גדולה שלי מהחטיבה ומהיסודי. מכירים את הקטע הזה, שילדים מציקים לחלשים מהם?
אז אני הייתי אחת החלשות בכיתה. שמנה. מוזנחת. מוזרה.
אבל יעל הייתה יותר חלשה ממני. היא הייתה לבנה כמו.... אז לא היו עולים מרוסיה אבל היא הייתה הכי לבנה בעולם. וביישנית. וחסרת בטחון. וממשפחה שהיו עליה כל מיני שמועות.
ואני ירדתי לחייה. וצחקתי עליה. ולפעמים כן התחברתי אליה, אבל הרבה פעמים סתם התעללתי בה. כי אני חיפיתי על חוסר הבטחון במשקל גדול. ובחוצפה. ובאלימות.

ופתאום היא הופיעה מולי. ואני הופתעתי. ונבוכתי כל כך.
ולא אמרתי כלום.
(מצד שני, היא שאלה באיזה חודש אני, ולא רציתי להביך אז מלמלתי לה איזשהו חודש. שליש ראשון. משהו כזה)