לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

nothing special


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2009

אבל אז לא היה מקום..


 

אני עומדת. כולכם מאושרים. באמת עשיתם חיים בלעדי.

דווקא שמחה שאתם גם.

גם אני נהניתי. אולי היינו צריכים. אולי היינו צריכות את החופש הזה, קצת , אחת מהשניה.

את יודעת כשנמצאים רחוק זה מרגיש קצת יותר קרוב, קצת.

נותן הרגשה שקיים משהו אמיתי שמקשר בין המרחקים.

עוד אשליה.

הרי אם זה לא היה בא עכשיו זה היה בא מחר, עוד שבוע.

כי זה בא תמיד.

אני, לפחות, הפסקתי לספור. מזמן.

 

אני פוגשת אותו "חבל שלא באת, נהנינו מאד ואני בטוח שגם את היית נהנית!"  אני מאושרת. לפעמים מספיק משפט כזה, כמעט חיבקתי אותו מאושר.

"אבל אז לא היה מקום לכולנו! "

לא, לא בגלל שאני כזאת שמנה.

בגלל שהייתם בדיוק חמישה במכונית.

 

 את מיותרת. לא צריך אותך. גם ככה אין פה מקום בשבילך.

עשינו חיים. ולא היינו צריכים אותך בשביל זה.

 

במשפט אחד אמרת כ"כ הרבה.

ולא אני לא דרמטית.

אני פשוט מכירה אותך טוב מדיי

כדי לדעת שאת בכלל לא התכוונת שאגיב ככה

כי זה כלל לא היה מכוון אליי

זה היה מכוון אליו.

 

אני שמעתי במקרה.

רק כי עמדתי באותו רדיוס של חצי מטר.

אולי אני שומעת טוב מדיי.

 

 

תגידי שאני לוקחת כל דבר ללב.

אז אני לוקחת כל דבר ללב.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפחות יש לי לב.

 

 

ברוך שובכם. ברוך שובך. אני צריכה להתרגל מחדש. אחלה סטארטאפ. תודה (:

נכתב על ידי כלהשמותתפוסיםגאדמט , 16/7/2009 22:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  כלהשמותתפוסיםגאדמט

מין: נקבה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכלהשמותתפוסיםגאדמט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כלהשמותתפוסיםגאדמט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)