על החיים ועל שטויות אחרות

שלום קוראים,

מה שלומכם?

אתחיל בברכת שנת לימודים טובה ומוצלחת. והכי חשוב: תלמדו מה שאתם אוהבים ותאהבו מה שאתם לא לומדים!

ההתחלה שלכם הייתה טובה? אתם התרגשתם? במה נמדדת התחלה טובה? זו שאלה טובה (וחרוז מוצלח). יכול להיות אם מערכת השעות שקיבלתם מתאימה לכם, אם המורים שילמדו אתכם טובים, אם המחנך/ת מקסים או אם המקום החדש או מיקום הכיתה החדש עונה לציפיותיכם. יחד עם זאת, זה חשוב איך אתם מרגישים. אם נהניתם זה מספיק. תמיד יש על מה לקטר אבל אם רוב הדברים הסתדרו כפי שביקשתם זה אמור לספק אתכם וטוב אם זה מספק.

התחלה היא דבר שיכול לקחת חצי שנה ורק אחרי חצי שנה תרגישו "זהו, עכשיו אני יודע הכל, מכיר הכל וכיף לי!" או אחרי יום, למשל היום הראשון בלימודים, אותו זה עתה סיימתם, ואתם מרגישים מוכנים לשנה חדשה ושמחים שעברתם את היום הראשון וכל החששות ממנו נעלמו.

ואיך הייתה ההתחלה שלי? אני חושב שטובה. שלי כנראה תימשך שבוע או קצת פחות כי אני מסתגל ללימוד באשכולות, במקצועות שהרחבתי, ל-8 שעות ביום וללימוד בחדרים שונים (שזה באמת שולי). בכל אופן בינתיים אני נהנה, בהתחלה זה תמיד ככה. עד שמתחילים ללמוד קשה...

לעומתכם, התחלתי ב-31/8 ולמה?(!) כי ככה החליטו בתיכון. יחזירו לנו את היום שלמדנו כיום חופש לפני חופשת סוכות אבל זה מוזר קצת להתחיל לפני כולם...אבל לא כזה נורא.

ככל שאתה מתבגר, וככה אני רואה את זה, ה-1.9 (או במקרים מיוחדים לפני) פחות ופחות מרגש אותך, הפרפרים שמציפים את הבטן באים פחות ופחות והולכים לילדים שעולים לכיתות א'. ילדים כאלה מתרגשים! יכול להיות שהם לא מצליחים להביע את ההתרגשות אבל הם נרגשים ושמחים לעלות לכיתה א'. גם בב' ובהמשך היסודי והחטיבה. בייחוד בז' כשזה היום הראשון בחטיבה, בסיומה או במקומות שאין חטיבה (כמו בתיכון שלי), כשעולם בט' לתיכון . בי"ב אני חושב שכמעט ולא אבל במסיבת סיום....ואין צורך להוסיף.

חטיבה, אני חושב שה"גאון" שהמציא אותה לא היה גאון...אותה החלטה ודאי התקבלה לפני עשרות שנים. לדעתי ההחלטה פגעה בחינוך מכמה סיבות שאפרט אותן כעת (רק כדי לא להשאיר אתכם סקרנים): מדוע שילדים בכיתה ז' ייכנסו למקום חדש בו ייראו את המעשים והמנהגים של תלמידי כיתות י"ב? אחרי הכל, בכיתה ז' זה נראה מוזר והזוי! סיגריות בחצרות, בקבוקי זכוכית (שאינם קולה או ספרייט...) בפחים וכו'. מדוע להם להיחשף לדברים כאלו? אני לא פוסל אבל בכיתה ז' זה נראה פשוט לא הגיוני ויכול בהחלט למשוך ולסקרן אותם, את אותם ילדים תמימים. נכון, כיתה ז' היא לא כיתה כזאת נמוכה אבל תמיד יש "יחסית ל"- יחסית לי"ב...הכל נמוך וגם ז'. הסיבה השנייה היא שאותם ילדים צריכים לנסוע באוטובוס אל אותו מקום חדש, גדול וזר עם מורים אחרים ועוד כמה הבדלים אינסופיים. אותו מקום הוא כמובן המילה המודגשת בתחילת הפסקה- החטיבה. עצם הנסיעה באוטובוס וגם עצם המעבר לחטיבה אולי מבגר אותם אך זה לא פשוט ואני חושב שאם הייתי צריך לנסוע בט' (לא בז', בט'!) למקום רחוק זה היה דבר לא כזה פשוט, יחד עם התיק הכבד, לו"ז האוטובסים וכו'.

לסיכום, אולי אתם חושבים שאני מזלזל בבגרות של תלמידי כיתות ז', אבל זה לא סתם שר"ג וגבעתיים לא מקיימות חטיבה? בכל אופן, אני לא מסתדר איתה למרות שלא ניסיתי...אני מעדיף שלא חח. חטיבה היא לא דבר כזה גרוע, יש לה יתרונות אבל אם יש דבר טוב יותר, למה לא לפעול לפיו?

עיתונאים מנצלים את היום הזה ומדי שנה מפרסמים כשבוע-שבועיים לפני איפה הכי זול "קנינו במספר חנויות את אותם המוצרים הנדרשים לכל תלמיד העולה לכיתה א' ועשינו בשבילכם (ממש תודה) השוואת מחירים שתעזור לכם לבחור את המקום הזול ביותר" ואז מודגשים המחירים הזולים בכל מוצר. למשל מספריים: זוג מספריים באופיס דיפו 1.50 ש"ח, בקרביץ 0.99 ש"ח, בטויס אר אס 0.90 ש"ח. ואז בסוף הרשימה מסתכם לכם הסכום וההפרשים בדרך-כלל קטנים כי פעם זול יותר בחנות א' ופעם בב' ופעם בג'. (הנתונים הנ"ל משמשים כדוגמה בלבד).

ואז הם חופרים "קנו לילדיכם ילקוט מרופד עם גב אורטופדי. ילקוט קל וטוב שיקל על תלמידכם בדרך לבית הספר" וגם על זה עושים כתבת ענק. ולאו דווקא עיתונאים, גם אינטרנטאים - כתבי אינטרנט  בסופו של דבר, צריך לכתוב על משהו, לא?

בקרוב מאד תיפתח פינה חדשה בשם "הטיפ האיכותי לפוסט" וכמובן שפינת "ביקורת הבלוגים" ממשיכה ואם אתם רוצים שפוסט שלם יוקדש לביקורת  על הבלוג שלכם (שתעזור לכם ותיתן טיפים לשיפור הבלוג) כתבו בתגובות או שלחו באימייל.

מה דעתכם על העיצוב החדש? הרעיון שמאחורי הוא שיהיה לכם נוח יותר וצבעוני בעיניים =]

אני מאחל לכם שנה נהדרת ושתצליחו בכל מה שתעשו,

שבוע טוב

תומר

הגיע הזמן שנדבר קצת על בי"ס אבל בי"ס זה משעמם, וגם תיכון אזזזז (משעמם לכתיבה ברוב המקרים) אכתוב על הצגה ועל הכבשה שליין והחלב הכתום:

עכשיו חזרתי מהצגה "השליש השלישי", הצגה מאוד מרגשת ומצחיקה. כוללת 3 דמויות, כולן נקבות, אחת שיחקה כבת לאם חד הורית, השנייה את האם והשלישית זקנה בגיל מאוחר בחייה. הנערה השתתפה בפרויקט מחויבות אישית ועזרה לאותה זקנה. והיה מצחיק כי התסריט נכתב ממש טוב והיה בדיוק מתאים לגילנו (נערה בכיתה י') ולאיך שאנחנו רואים את סבא וסבתא שלנו, שהם שוכחים הכל ואם הם מציעים לך משהו ואתה מנימוס לא רוצה עוד הם שואלים: "לא טעים לך?" חח ולסבתא קראו דורה, "בד'," היא אמרה. הייתה אחלה הצגה ואת הסוף אחסוך מכם, חלק בכו והשחקניות היו מעולות!

הם הצליחו להכניס את כולם לעניין חיי היומיום בדמויות וללא תקציב גדול במיוחד, תפאורה קבועה וצנועה שכללה 2 חדרים ומעט מאוד רהיטים, כמו: מיטה, ספה, שולחן ופירות מפלסטיק. אתם חייבים ללכת לראות, אך לצערי רובכם הגדול לא יעשה זאת.

ולמה אני מאושר? גם כי חזרתי הביתה ב1 ולא ב-2 ועשרים וגם בזכות ההצגה.

אתמול.......

הייתי קהל בתוכנית "הלילה עם ליאור (מרדכי) שליין" שהיא תוכנית לא מצחיקה וכקהל כמובן אמרו תמיד לצחוק ורק אז למחוא כפיים,עשו לנו חזרת צחוקים, עברו איתנו על כמה הנחיות וחיכינו שיתחילו לצלם (את הקהל בכלל לא צילמו... ]=).

והקהל ממממש קטן! בתוכניות הוא נראה פי שניים והיו בו רק 5 שורות עם 7 מקומות לשורה, בשני צדדים (70 אנשים) . אפקט הטלוויזיה, גם כשהייתי בערוץ הילדים האולפן היה פיצקל'ה אבל עכשיו שינו אז בטח הוא גדול יותר (...מספיק גדול בשביל התקציב של טל מוסרי או הפרוטקציה שלו בערוץ הילדים. רק שהנכדה של בן-גוריון לא תרצה להנחות גם יחד עם הזמר המפורסם, בכלל נחגוג!)

באנו חצי מהשכב"ג עם חאקי ואז אבי גרייניק שהוא אחלה בן-אדם ויותר מפורסם ואהוד מליאור שליין (ואם הייתי מישהי ולא מישהו הייתי גם מוסיף 'חתיך') שר שיר לשבט: "שבט עלית". "הם לא באו מעתלית, הם שבט עלית. הם בבעיה כלכלית (איך ידעת?!) הם שבט עלית". לא בבעיה אבל לא בover. והיה מגניב וליאור שליין שאל אותי אם זה בסדר ללכת ככה: האנס מעל לחאקי ועניבה בחוץ. אמרתי לו שככה צריך ובקיצור הכל היה מצחיק עד שהתחילה התוכנית.

היו כמה פשלות, נגמרה התוכנית עם כל אורחיה הלא מוכרים (חוץ מדני רופ) ונסענו הביתה לא לפני שקיבלנו הזמנה לבוא מחר שוב ואחד האנשים שאל זקן אחד: "אז נתראה מחר?" חחח זה ממממש הצחיק אותי. ואף כרטיס ל"דודי לוי מארח את (מי שהתבררה כזמרת בגילה של השחקנית השלישית בהצגה הנ"ל) אהובה עוזרי". חבל שזה בחמישי ויש לי גיניקולוג.

לסיכום, היה כיף! אפשר להגיד שהייתי וישבתי על כיסא לא נוח, ראיתי את שני הכוכבים מקרוב (כן נעם כוכב!), את האולפן וקצת על "מאחורי הקלעים" וסוף סוף ידעתי מה קורה כשיוצאים לפרסומות או כשהאורח סיים את התראיינותו. על זאת אענה במידה ותרצו.

הכי מבאס ששכחתי לראות את התוכנית אבל היא הייתה משעמת ואם לא צילמו אותנו אין מה לראות, אולי רק כמה ערכו כי הקלטה של שעתיים מצטמצמת לתוכנית של 40 דקות עם פרסומות.

הלילה עם ליאור שליין, א'-ה' ב-23:00, ערוץ 10

ואגב הפוסטים הקרובים יעסקו בעיקר בתוכנית טלוויזיה (ארץ נהדרת, הישרדות, תוכניות ערוץ 3 וכו') יש לי הרבה מה לכתוב...

אם בא לכם לשמוע מוסיקה (ואשמח לתגובות בעניין הקישורים ומה דעתכם על כך):

שירי אהבה:

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2103/Love%20songs.html

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2246/love%20songs%20part%203.html http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2244/love%20songs%20part%202.html שירים ישראליים:

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2107/ip1.html http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2110/israeli%20clips%20part%204.html ושירים לועזיים:

http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2119/mivzakon%20now%202.html http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2121/mivzakon%20now%204.html http://fun.mivzakon.co.il/youtube/2122/mivzakon%20now%205.html

וכמובן שהמנויים יקבלו קישורים נוספים...

ונסיים בבדיחה חדשה עד לפוסט הקרוב שיעסוק בתוכנית טלוויזיה מצחיקה (לעיתים רחוקות):

איש אחד מגיע לרופא ומתלונן שבכל פעם שהוא נוגע באשכיו, מתחיל הראש שלו לכאוב.
הרופא בודק ואומר לו שעליו לכרות לו את האשכים.
למרות הצער מתבצע הניתוח והאיש נשאר ללא אשכיו.
הוא מחליט לקנות תחתונים חדשים שיתאימו למידותיו החדשות.
כשהוא נכנס לחנות שואלת אותו המוכרת האם מידתו לארג.
האיש עונה לה שלא, שמידתו היא מדיום.
אומרת לו המוכרת: "אל תיקח תחתונים במידה מדיום, הם ילחצו לך על האשכים ויגרמו לכאב ראש".

יאללה ביי

ושבוע טוב! חייכו לחיים =] והם יחייכו אליכם רק וודאו שהם לא אכלו לפני תרד וחתיכה אחת נשארה להם בשיניים והיא ירוקה ומגעילה ואז כשהם יורקים הכל יוצא עליכם ואתם מתחילים לבכות כמו ילדים קטנים ואז מרביצים לכם כי בכיתם ואתם הולכים מכות ומתים ]= הכל יכול לקרות!

יאללה בייייייייייייייייי