לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

על החיים ועל שטויות אחרות


בלוג על החיים. תיהנו!

כינוי:  תומר!!!

בן: 32

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

תמה תקופת "האח הגדול"- סיכום כללי ומפורט


שלום לכולם,

שמתם לב שעברו 3 חודשים מספטמבר? הרי עכשיו דצמבר ורק לפני 3 חודשים התחלנו שנת לימודים חדשה!

ומה היה באותם 3 חודשים? אתם ודאי יודעים!

במשך כל שלושת החודשים הללו הוצגה התוכנית "האח הגדול" בטלוויזיה ובכל במת פרסום אחר, מעיתונים דרך רדיו ועד להמוני פוסטים בבלוגים שונים ברשת.

במשך כל שלושת החודשים הללו התוכנית שיגעה את כל מדינת ישראל, ולא קיים אדם שלא יודע על התוכנית, או לפחות שמע על ה"מושג" "בובלילים ופרידמנים".

 

על התוכנית ותוכניותה השונות:

התוכנית המרכזית הוצגה בראשון ובשלישי בערוץ 22. התוכנית סקרה את אירועי הבית, את ההדחות ואת המשימות שניתנו לדיירים.

ההחלטה שבתוכנית יהיו שני מנחים, לפי דעתי, החלטה נהדרת. והבחירה אף יותר, שכן שניהם- ארז טל ואסי עזר- מתאימים להנחות. האחד (הראשון) יותר רציני, והשני יותר מצחיק וחייכן. אך דווקא זה גרם לאסי להגיד מעט משפטים במהלך התוכניות, שרובם היו כללים כמו: "נא להתנהג בהתאם, קבלו את..., ל___ שלחו __ למספר ___" וכו'.

תוכנית נוספת הייתה בעצם ערוץ 20 בהוט שהראה את בית האח הגדול 24/7- 24 שעות ביממה, במשך שבוע שלם וללא הפסקה (מלבד כאלו יזומות). התוכנית הזאת בהחלט עזרה ל"האח הגדול" לתפוס תאוצה, בתחילתה, ולקדם אותה, במהלך הזמן.

תוכנית שלישית הייתה "האחות הקטנה של האח הגדול", שהוצגה בערוץ ביפ, ערוץ 4, (גם כן של הוט), וזכתה לפרומואים אף בערוץ 22, הובילה לתוכנית להגדיל את קהל היעד שלה גם על אנשים שלא צפו בה, אלא צופים בערוץ 4 ודרכו הכירו את התוכנית הנ"ל וכך את "האח הגדול".

וכמובן, קטעים נבחרים, "על הדיירים" ושידור תמידי (כמו בערוץ 20) מהבית, הוצג גם באתר האינטרנט של קשת, כמו שהיא עושה תמיד עם שלל תוכניותיה (מלבד השידור התמידי).

 

על המשתתפים:

כדי שהתוכנית תיצור עניין בחרו את המשתתפים בקפדנות ודרשו משתתפים מכל ה"סוגים": דתי, הומו, שני אחים (ועוד תאומים), אב ובת, ערבייה. ולכן התוכנית יותר מעניינת כי אנחנו רואים את ה"נציגויות" של קבוצות אנשים בארץ. אגב, כבר ספרתם כמה שפות דיברו בבית? 1. עברית 2. ערבית 3. אנגלית 4. צרפתית. 4 שפות !

אם הייתי צריך לשנות משהו באח הגדול, הייתי מעלה את ממוצע הגילאים של המתמודדים, כלומר הייתי מפחית את כמות הצעירים ומחליפה במבוגרים- בגילאי 40+.

בנוגע למשתתפים שהוספו באמצע התוכנית, הדבר חוקי, עפ"י חוקי The Big Brother, אך הגיוני שייצור רגשות מעורבים וכעס על שהם מצטרפים, (בעיקר מצד עינב, כפי שודאי ראיתם). יחד עם זאת, הסיכוי שלהם לזכות הוא כסיכוי של משפחת קמיצ'לי (שהתקשה להתחרות בתוכנית של ערוץ 1 !!!) לחזור לעונה שנייה- קלוש! שאר הדיירים, "זקני הבית" לא רצו שדיירים שנמצאים (הרבה) פחות זמן בבית מהם נמצאים, יזכו בפרס הגדול.

 

המנצחת של "האח הגדול"- שפרה קורנפלד:

שפרה אולי מזכירה את נינט אבל בניגוד אליה היא מסתורית, שקטה, מאופקת ורגועה. שפרה (כמו ש"ציפי לבני" אמרה ב"ארץ נהדרת") הראתה שאישה שמדברת בשקט וברוגע יכולה לזכות. 

הוריה גרושים, אביה נשוי בשנית, ואמה נמצאת באי בהולנד, כמדומני, שכן אמה הולנדית. שפרה מגיעה ממשפחה מרובת ילדים- 8 במספר, ועל אף שאביה רבן, היא חזרה בשאלה. היא למדה ב"בצלאל" וגרה עם שתי אחיותיה הקטנות, בהן היא מטפלת. 

בשפרה יש משהו מיוחד שקשה להצביע עליו, ויכול להיות שזה הדבר שגרם לה לנצח: היא אולי לא מצחיקה כמו יוסי, לא "אומרת בפנים" כמו עינב, לא שקטה כמו איתי ולא לאון כמו לאון (כי לאון זה משהו מיוחד), אבל בגלל זה היא מביאה משהו אחר למסך.

אני שמח מאוד ששפרה ניצחה, אני אישית חושב שהגיע לה. ואם הייתם שואלים אותי, כך נראה סדר הגמר שלי:

1- שפרה (יש צורך שוב לחזור? )

2- יוסי (למרות שהוא מקלל, מעליב, פוגע וחי על חשבון אחרים הוא לא רב עם דיירים בכוונה, הוא יודע לבקש סליחה והוא מצחיק ומשורר אמיתי).

3- לאון (כי למה שהוא לא יזכה במקום טוב אם הוא הצחיק את כולם וכמעט ולא התלונן או בכה. מצד שני, הוא לא עשה משהו מיוחד בבית שייתן לו מקום גבוה יותר).

4- עינב (כי היא רגשנית מאוד ומתלוננת בלי סוף, אבל אכפת לה מאבא שלה- לעיתים יותר מדי- ומהעולם החיצוני, היא עדיין זוכרת, אם כי חלקית, שזה רק משחק).

5- איתי (כי אף אחד לא מכיר אותו, הוא בכלל לא דיבר ולא התערב. "אין הביישן למד") .

 

 

מה דעתכם: אם לא היו מצלמות שמשדרות 24/7, והייתם צופים בתוכנית רק מספר שעות בראשון ובשלישי, יותר אנשים היו מוכנים להשתתף בתוכנית, או שמא פחות? והאם היא הייתה מספיק מעניינת?  אגב, הדיירים שהיו בבית מרגישים בדיוק כמו שהלונדונים מרגישים: בלונדון פרושות מצלמות בכל רחוב ובכל סמטה, שצופות על כל מעשיהם.

 

אז עד לעונה הבאה ובתקווה שתעניק קטעים איכותיים יותר, שהצנזורה תרד מעט (ונפסיק להשוות לתוכנית בארה"ב) ושהמשימות יהיו פחות ילדותיות  ויותר ענייניות ,

אני מאחל לכם צפייה נעימה בשתי התוכניות שמחליפות את "האח הגדול" (לאו דווקא באותם הימים): ארץ נהדרת 6 והישרדות 2 (צפו לקבל ביקורת גם עליהן...) !

 

אז עד לעונה הבאה, מותר לכם לא להתנהג בהתאם

 

שבוע טוב,

תומר

נכתב על ידי תומר!!! , 31/12/2008 11:21   בקטגוריות טלוויזיה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תומר ב-15/2/2009 22:55
 



יום הולדת!!!


כבר הרבה זמן שלא עדכנתי, והיום הגיע יום ההולדת שלי! ולשם כך התכנסנו כאן היום.

אתחיל בשאלון:

 

האם היית מעדיפה חיים מלאי ימים ונוחים מבחינת חפצים\בית\משפחה,אבל די רגילים וקבועים, או חיים יחסית קצרים אבל מלאי חוויות, סיכונים והרפתאות, מלאי עניין ותזוזה? שאלה קשה. אני חושב שחיים "מלאי ימים", כלומר ארוכים, כי כך אחיה יותר. מי אמר שרגיל וקבוע זה לא טוב?

 

מה עדיף,לאזור אומץ ולקחת סיכונים או לתת לעניין (שהוא הרבה פחות עצמתי) לבוא אלייך? עדיף לאזור אומץ ולקחת סיכונים. אבל מאוד רצוי לקחת סיכון כשאתה יודע שתצליח, כלומר שאתה יודע שהסיכוי שייצא טוב ממנו.

 

אם חברתך הטובה הייתה נהרגת ומתה, כיצד היית חשה? וואו. איזו שאלה! אמממ... כמובן שהייתי מאוד עצוב, תחילה. ומגיע להלוויה ולשבעה והייתי מנחם את המשפחה. אני גם בטוח שהייתי חושב "למה זה מגיע דווקא לה, למה היא הייתה צריכה להיות באותו מקום בו נהרגה, למה לא עשיתי משהו", ואולי גם הייתי מאשים את עצמי. בסופו של דבר, הייתי משלים עם המצב, עד כמה שהדבר אפשרי.

 

מה עדיף, להציל את עצמך או לנסות לעזור ולהציל אולי גם את חברתך(מה שיכול לסכן אותך)? לנסות לעזור ולהציל את חברי/חברתי למרות שזה יכול לסכן אותי. כי אם יקרה לו/לה משהו ולא אנסה להציל אותו, אצטער על כך כל חיי.

 

האם עדיף אהבת אמת אבל מסובכת מאוד ועצובה או חיים נוחים עם בן זוג שאין אליו אהבה מטורפת? אהבת אמת מסובכת, הכל ניתן לפתור.

 

האם היית מעדיפה לקפוץ ממיטה למיטה ולהנות מכל העולמות או לחכות לאחד והיחיד? בהתחלה לקפוץ ממיטה ולמיטה, אך בגיל המתאים לחכות לאחד והיחיד. בסופו של דבר, צריך להתחתן, לא?

 

האם עדיף לאכול פרי אחד ולהנות מכולו או לטעום קצת מכל פרי? אפשר להתחיל באחד ולעבור לאחר כשמסיימים את הראשון. מה-זה לטעום קצת? להינות לשנייה ואחר-כך לעבור לפרי אחר? מה, אני אוכל דוגמיות?

 

מה עדיף,הרבה צבעים או צבע אחד מושלם? לדעתי צבע אחד. ברור שלא ללבוש כל הזמן את אותו הצבע, אך לכל אחד יש צבע אחד שהוא אוהב. אצלי זה שניים: כחול וסגול.

 

ובכלליות, מה עדיף? הרבה או אחד? זאת ה-שאלה שבשאלון! לדעתי, עדיף הרבה: הרבה חברים, הרבה חפצים, הרבה תחומי עניין, הרבה תוכניות טלוויזיה אהובות, הרבה מאכלים אהובים, הרבה והרבה והרבה. לא עדיף אחד מאוד אהוב! אלא כמה פחות אהובים, אבל כמה. כך יש יותר מגוון.

 

ומה אתם חושבים?


 

היום יום הולדת

 

היום יום הולדת

 

היום יום הולדת

 

לי !!!!!!!

 

היום אני בן 16!!!

ויש בלון ליד השם שלי

 

איזה כיף זה יום הולדת! ביום הולדת אתה מקבל המון תשומת לב, כרטיסי ברכה, בלונים ומתנות. וכמובן, ברכות "מזל טוב" ו"יום הולדת שמח" מכל חבר וידיד וגם מאלה שפחות חברים שלך, כי יש לך יום הולדת! אתה מקבל שיחות טלפון מקרובי משפחה רחוקים, מחברים, מאנשים שפעם הכרת. אתה מקבל הודעות במסנג'ר ובאיי סי קיו, מכל אלה שאתה נמצא אצלם ברשימה ויודעים שיש לך יום הולדת. ולמה?

 

כי יש לך יום הולדת!

 

אתם יודעים שעבדתי, שלשום, בבחירות ל"ליכוד" בגני התערוכה, בת"א? חילקתי פליירים של משה (בוגי) יעלון. ולמדתי, בין היתר, שאומרים "בוֹגי" ולא "בוּגי". גם למדתי את רוב שמות המתמודדים, וכשקראתי למחרת את הרשימה הנבחרת, הכרתי את רובם, למשל: יחיאל חזן, לאה נס, סילבן שלום, גלעד ארדן, לימור לבנת, עוזי דיין (שנבחר במקום ה-40) וכמובן בוגי, שנבחר במקום ה-8 וגדעון סער, שנבחר במקום ה-1, וכעת הוא השני של "הליכוד".

מאוד נחמד להכיר אנשים כמו: מירית גבע, אסף חפץ ועוד, שלא נבחרו ל-42 המקומות הראשוניים, ולהצטער (מעט) בשבילם. יחד עם זאת, נחמד לדעת שנציג העולים, אללי אדמסו, נבחר יחד עם זאב אלקין. בנוסף, נבחרו הרבה נשים, יחסית, ועל כך אני גם שמח.

היה מאוד כיף לעבוד, למרות שעמדתי כל היום על הרגליים, וקיבלתי "לא" מאנשים שסירבו לקחת פלייר, או "אני יודע (למי אני מצביע)", "אני מצביע בעדו", ועוד חצאי-תירוצים כאלו. בסופו של דבר, אני מאמין שחילקתי יותר מ-150 פליירים. ואני שמח שחילקתי עבור אדם שהיה לו סיכוי להתברג לרשימה ובעשירייה הפותחת.

גם ראיתי את פנינה רוזנבלום, לבושה במיטה בגדיה, חבל ששכחה להביא מטריה ומעיל (ירד גשם). את סילבן שלום ואשתו ג'ודי ניר מוזס שלום שהתראיינו לתקשורת, ספי ריבלין שהגיע פעמיים (לא נבחר לאחד מ-42 המקומות הראשונים לכן סיכויו להיכנס לכנסת אפסי ביותר) וכתב חובש כיפה מערוץ 22. 

מלבדי, היו שם המוני מתנדבים/ שכירים אחרים, לבושים בחולצות של המועמד אותו הם "משווקים", עומדים במקומות רבים ברחבי המדרכה שהובילה לקלפי. כולם חילקו פליירים, גדולים יותר או פחות, וצעקו את המספר של המועמד שלהם (לכל מועמד היה מספר ובתוך הקלפי צריך היה לבחור 12 אנשים, לפי המספר של כל איש ולא לפי השם).

 

בסופו של יום, מאוד נהניתי וזה היה יום מאוד חוויתי!

 

ובנושא יום ההולדת, סקר חדש, חדיש ומחודש:

האם אתם נוהגים להכין רשימת מתנות לפני יום ההולדת שלכם?

א. ממש לא, מה שייתנו לי יתקבל בברכה

ב. לא, אבל אני מבקש מהמשפחה או מחברים אם אני רוצה איזשהי מתנה ספציפית

ג. ברור! איך אדע מה אני רוצה? כך לא אשכח כלום

 

שבוע טוב,

תומר

נכתב על ידי תומר!!! , 10/12/2008 15:45   בקטגוריות אז מה עבר עליי?  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תומר ב-24/12/2008 00:25
 





9,403
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתומר!!! אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תומר!!! ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)