08.04.2011
New Post
נראלי שזאת הייתה השנה הכי נוראית שהייתה לי ...
לא .. לא חכם להגיד נוראית , כי זה לא נכון.
זאת פשוט הייתה שנה של ירידה...
המעבר הזה כלכך קשה ... פשוט הסתגלות למקום חדש, לאווירה חדשה, הכל חדש.
ואחרי שנה שעברה, כמו מטומטמת חשבתי שזה יבוא לי ככה ...
כמה שינויים עברתי בשנה הזאת , כמה ירידה הייתה לי בשנה הזאת.
איבדתי 2 אנשים חשובים לי , עשיתי כלכך הרבה טעויות ...
אני מרגישה שלא עשיתי כלום בשנה הזאת, שוויתרתי לעצמי כלכך מהר,
שלא הגשמתי את כל הציפיות שלי לשנה הזאת... לא עשיתי כ ל ו ם .
אבל לעומת זאת .. לא הכל שחור,
הכרתי הרבה חברים חדשים , שיניתי קצת את הסביבה שלי, התחברתי לאנשים שאני יותר אוהבת ...
"אם היאוש בא לקראתך , אל תתן לו יד ... "
אבל היה לי כלכך קשה .. התפרקתי מבפנים, אף אחד לא שם לב
הרגשתי שאני צריכה חופש, מהכל . התנתקות מכולם
אני בחיים לא יצליח להסביר מה עובר עלי ..
אני כל כך מעריכה את עצמי לפעמים , לא בקטע של התרברבות ..
אם יש משהו שלמדתי בתקופה הזאת , שאין על מי לסמוך חוץ מעל עצמך
וזה מה שכל כך קשה , כי אין למי לפרוק .
אני לא יכולה לסמוך על אנשים , לא יכולה לסמוך על מישהו 100%
יש כלכך הרבה דברים שאני רוצה לשנות והם מעבר ליכולתי וזה כואב,
יש כלכך הרבה דברים שאני רוצה לומר ואני לא יכולה ...
"יוצא שאת תמיד שותקת , אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל ... "
יש כלכך הרבה דברים שאני רוצה ... ואני רק מחכה לקבל אותם.
איך איך איבדתי את האנשים החשובים לי , בכלל א ג ו .
ולאו דווקא מהצד שלי. איך אני שונאת לא לדעת את כל התמונה,
כי זה הרי ברור , חסר לי שם פרט ... כל כך מעצבן. אני שונאת חוסר וודאות .
"כמה שהוא רוצה להגיד לה שאותה הוא אוהב ... אך אצלו האגו פועל לפני הלב ... "
כל כך חסר לי ... הוא כלכך חסר לי ... אם הוא רק היה יודע כמה אני חושבת עליו , כמה אני מתגעגעת אליו ....
כמה אני אוהבת אותו .. כמה היה לי כיף איתו ... כמה אני רוצה לדבר איתו ...
והיא .. בכלל ... העוגן שלי , התרחק ונעלם . כלכך מעצבן אותי אני כלכך מקנאה ...
החברה שלי , האחות שלי . היא הייתה בשבילי לכל דבר , המשענת שלי , המורה לדרך שלי
היא כלכך חסרה לי ... והיא לא מבינה כמה .
ואני בן אדם שלא מסוגל להתבטא אני לא מסוגלת להחצין רגשות , קשה לי.
אני בחיים לא יכולה להגיד למישהו מה אני מרגישה באמת , לתת לו סליחה ...
וזה כל כך מעצבן . ואני גם לא יגיד לו אחר כך , עניין של אגו מטומטם ,
כי זה כאילו "ימעיט מהכבוד " חארטה .
והכל לחץ ולחץ ולחץ וכולם יושבים לי על הווריד ועל הראש ,
ושוב לחץ לחץ לחץ , וכל אחד חושב שהוא יודע מה טוב בשבילי ומה אני צריכה לעשות
ולחץ ולחץ ואיפשר יותר !
רק לברוח מפה , למקום שקט , ל ב ד .
"לו לרגע יכולתי לברוח , כמו נוצה על כנפה של ציפור "
אני חייבת את השקט שלי , רק לעצור ולחשוב לבד, בלי השפעה של אנשים אחרים .
ואני כבר כולי מבולבלת , ולא מצליחה לחשוב לבד .
אוףףףףףףףףף כבר נמאס לי באמת
אני מאבדת כל מה שאני מצליחה להשיג, כמה שאני מנסה לשמור עליו , אני לא מצליחה .
אני מתייאשת מהר,
אני רוצה לתת את הפוש האחרון
ולא מצליחה ...
אני לא מצליחה ..
חג שמח וחופשה נעימה ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
_Timmy_