17.02.2012
New Post
רק להסתכל בעיניים האלה... הגדולות האלה... העצובות האלה...
מעלה לי אפשרות לשאול שאלה אחת, בלי הרבה מלל או תוכן מסוים...
שאלה שתמיד עולה לי במחשבות- איך אפשר ?
איך אפשר לפגוע ככה פיזית, נפשית באדם רך, גדל, שבור?
זה הורג אותי, זה שורף אותי, זה מכשיל אותי...
זה מעצים אותי, מעצים אותי בתחושות , במחשבות וברגשות
זה מעצים אותי בעצבים, אני לא יכולה לעשות כלום וזה מעצבן אותי
אני רק יכולה לעמוד לחלופין לעשות כל דבר במרחק כזה, ולשתוק.
להרגיש את הגוש הבוער בבטן, כמו כדור ענקי של אש לוהטת... ולשתוק.
אני רוצה לצרוח, אני רוצה לבעוט, אני רוצה לשאול, אני רוצה לראות, אני רוצה לשאול...
אבל יותר מזה ... אני רוצה להבין, פשוט להבין...
והמחשבות האלה... הורגות .
לדמיין את הסיטואציה הנכונה, רק גורמת לי לשנוא לדמיין.
סוף סוף הצלחתי להרגיש את התחושה ולדעת איך זה שכואב הלב,
כי כואב לי הלב. הוא כואב.
והוא כואב הרבה יותר שאני יודעת , שאני לא יכולה לעשות עם זה כלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
_Timmy_