זה מבאס כל הקטע הזה ..
קטע ארוך שאתם לא מבינים , הסתבכות ..
איך מידידים טובים ממש כמו אחים הפכנו ליריבים,
לשונאים .
בכל אופן אני לא שונאת אותו .. אני רק מנסה שיחשוב כך .
גם הוא לא אותי . הוא בוהה בי כל ההפסקה , במבט של כלב מסכן ..
אבל הוא הביא את זה על עצמו .. לפני שבוע אין מצב
שהייתם שומעים אותי מדברת ככה הייתי מתייסרת בגלל שאנחנו לא מדברים
היום הוא והחברה הקטנה שלו [ קטנה ?! אמרתי קטנה ? יותר כמו גווווווש שעיר שמתגלגל
במסדרון] לא מזיזים לי אפילו ריס בעין.
לא יודעת למה ואיך .. אבל אני שמחה שזה ככה .
אני לא מדברת איתו ולא אכפת לי והוא מתייסר .
איך שהגלגל מתהפך . אבל הוא התהפך יותר מידי .. תראו איפה אחנו נמצאים..
במעגל של שנאה כזה , בכל אופן לי אין על מה להתנצל אם היה מזמן הייתי
עושה את זה .
קרה לכם .... שהשקעתם בבנאדם הייתם איתו בטוב וברע והוא התנהג בכפיות טובה ?
בנאדם שחשבת שאתם מכירים אותו ולפתע הוא השתנה בגלל גורם [ הגוש השעיר במקרה הזה ] ?
בן אדם שאתם ממש אוהבים ומעריכים ? :O
נ.ב
חח למי אכפת אם מלאו 100 שנה לת"א ?
אני במילא לא גרה שם , שיט .