אני בתוך סרט, תוכנית ריאליטי חסרת חוקים, אבל עם המון הגבלות. המטרה מתחתיי. אני לא יודעת איך להגיב לכל מה שקורה סביבי. בעצם, אני יודעת בדיוק איך להגיב אבל עושה את זה בצורה טכנית באופן בלתי נסבל. 

יש רגעים נפלאים. 

אני חייבת לזכור לכתוב. אני רושמת לי משפטים חשובים שנאמרים לי בימים האלה, אני תמיד מחפשת מה לקחת, מה לתפוס ולקחת ישר אליי לפני שיישכח וכך באיזשהו אופן לא היה נאמר לי כלל. 

קשה לי מאוד אבל זה לא מפתיע. הסכנה ללכת לאיבוד לא מאפשרת לי להתמסר לדבר, ועוד אין לי את היכולת להבחין האם זה טוב או רע. אין לי תשובות, אולי זו בכלל לא הנקודה. אולי זו מקשה אחת שמתקבלת אצל כל אחד בצורה שונה לחלוטין, אני רואה התחשלות מכיוונים שונים לגמרי ממה שהציעו לי פה המחשלים. וזה נהדר. 

קשה לי לכתוב בהיגיון, סדר זה מושג מעט בעייתי לשבוע האחרון. ייקח קצת זמן להתאקלם ואז אמצא את איזור הנוחות שלי.

וכשאמצא אותו, אחליט אם אני מעזה להתרחק ממנו.