זו פעם ראשונה שעולה בי קצת תחושת עצב, גם זה התקדמות כלשהי. או נסיגה
והאמת היא שאין כמו הימים האלה להזכיר לי כמה אני מתגעגעת, כי עזבתי מסיבה חשובה, אבל לא היה לה שום קשר אליהם. הם היו אולי הסביבה הכי יפה שהייתי בה, ולכל שטות קטנה היה חלק. ושם הייתי אני לפני שאיבדתי את זה לחלוטין, אולי כדאי לי לחשוב קצת אחורה, מזמן לא עצרתי לחשוב
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
המיתוס שלך