אז...... הנה זה מגיע! הפרק הראשון בבלוג הזה, בסיפור "סודות של כלבים". מקווה שתהנו

"איימי, בוקר טוב. קומי בבקשה ובואי לארוחת בוקר מהר, שלא תתקרר".

איימי קמה במהירות, סידרה את המיטה, התלבשה וציחצחה שיניים. כעבור 10 דקות היא כבר הייתה מוכנה במקום שלה בשולחן. כמובן שאף אחד עוד לא היה שם, אבל היא כבר הייתה רגילה. היא שמעה את הצרחות של אחותה התינוקת, ניקי, בזמן שאמה העירה אותה וניסתה להלבישה- ניסיון לא כ"כ מוצלח.

איימי התחילה לאכול את מה שכן היה על השולחן, והקשיבה באמפי למוזיקה ואף שרה איתה, בניסיון להדחיק את הרעש הרב של משפחה בת שישה נפשות קמה ומתארגנת. לאחר כמה זמן אבא שלה, טוני, הצטרף אליה והתחיל גם הוא לאכול, וניסה לדבר עם איימי שסירבה לשתף פעולה- היא הייתה שקועה מדי בשיר שהתנגן באותו רגע.

לאט לאט כל בני המשפחה הופיעו והתיישבו.

"איימי, תפסיקי להקשיב למוזיקה בזמן האוכל, זה לא מנומס" אמה אמרה לה.

"טוני, נראה לי שנצטרך בקרוב ללכת לקנות כוסות זכוכית חדשות. הילדים לא מפסיקים לשבור אותן"...

"כוסיות חדשות?? אני בא איתכם" האח הגדול של איימי, אלכס,שהיה בן 17 היה מהסוג שכל הבנות נגררות אחריו, והוא לא שם לב אליהן. אבל אם הייתה מישהי שווה באמת, הוא נעשה בן הזוג שלה כבר יומיים אחרי שהכיר איתה, והיה איתה ביחסי זוג מתחתן, עד שזרק אותה כשהגיעה מישהי שווה חדשה.

"אלכס! יש פה ילדים קטנים ליד השולחן! אני לא רוצה שתדבר ככה. לא בנוכחותם ולא בנוכחות אף אחד" אמו הזהירה אותו.

"אמא, מה זה כוסיות"?? שאלה הפעם מאלורי בת השש. אלכס גיחך.

"לא משהו שהוא עיניינך".

"איימי, מה זה כוסיות"??

"אוף איתך, מאלורי. לא משהו שיעניין אותך, חתיכת קרציה".

מאלורי השתתקה נעלבת מאיימי, אבל מתחננת איך להבין מה זה כוסיות, הסוד הכ"כ סודי של המשפחה שלה.

"טוב, אני זזתי" אמר טוני.

הם נפרדו ממנו ואיימי הלכה לחדר שלה. בזמן שהם ידונו שם בשטויות מטומטמות, היא תוכל לשים מסיכת פנים ולהירגע עם דיסק היוגה שקיבלה.

"איימי, הולכים".

"פאק". היא עדיין הייתה מרוחה במסיכת פנים, ואפילו לא הספיקה ללחוץ על פליי במערכת שלה.

"נו איימי! ניקי צורחת פה בבוסטר, והיא עצבנית במיוחד הבוקר"!

"לא יותר מכל יום אחר" מלמלה איימי לעצמה.

היא ירדה למטה ואמה התכלה עליה כאילו היא חייזר.

"כמה מייקאפ שמת היום? את כבר הגזמת".

"אני יכול להעיד שזה לא מושך, סיס" אמר גם אלכס.

"וואי איזה מעצבנים אתם"! היא אמרה והסתכלה במראה הקטנה שבמכונית.

הצרחה נשמעה בכל הרחוב אם לא כל השכונה.

"איימי אין לי זמן לזה"! אמרה אימה, אבל איימי כבר הייתה במעלה המדרגות אל הקומה השנייה.

רק אחרי 10 דקות היא שוב התייצבה, נקייה מכל גורם מחשיד שהיא שמה מסיכת פנים רק לפני רבע שעה.

היום בבצפר דוקא היה סביר. החברות שלה ישבו סביבה והן דיברו כל ההפסקות והשיחה גלשה אל השיעורים. כמובן שהיא שוב הגיעה אל המנהל בגלל הפרעה בשיעור, אבל היא כבר מזמן לא שמה עליו. בדרך הביתה היא והחברות שלה נתקעו כרגיל מהבנים מבית הספר לבנים, שהתחילו להציק ולהטריד אותן.

כשהיא הגיעה סוף סוף לבית שלה, היא נפרדה מקייט, החברה הכי טובה שלה (נכון לעכשיו), ונכנסה פנימה.

היא הגיעה היום מוקדם יותר מכולם, והבית היה ריק. היא הזדרזה לצאת עם סטיץ', הכלב שלהם לטיול ארוך לפני שמישהו אחר יבוא ויתחיל לחקור אותה בשאלות על בצפר.

היא וסטיץ' עשו את המסלול הרגיל שלהם והתיישבו יחד על פינה מבודדת בדשא בפארק קנסינגטון. היא התחילה לספר לו כל מה שקרה היום, ההרגל הקבוע שלה. סטיץ', היה בעצם היומן המהלך שלה, והיא סיפרה לו הכל, וגם מה שלא סיפרה לאף אחד, גם לא לחברות שלה.

"אחח, הלוואי שהייתי בבצפר מעורב של בנים ושל בנות. אז הייתי יכולה שאיזה אביר מהמם יהיה חבר שלי.. לא שזה אי פעם יתגשם". כשהשומר של הפארק התחיל להעיף לעברה מבטים מוזרים כמו תמיד (הוא בטח חשב שהיא מטורללת), היא קמה והלכה עם סטיץ' הביתה.

"איימי, יופי שבאת. אני יוצאת לשעתיים, תשגיחי על הבנות, טוב"? אמה בירכה אותה לשלום.

"שלום גם לך, אמא".

"איימי, בבקשה"?? אמה התסכלה אליה במבט מתחנן.

"בסדר, רק כי אני לא יוצאת היום. החלפת לניקי כבר חיתול"?

"כן".

"יופי. ולמאלורי"?

מאלורי רצה מהחדר שלה אל הסלון והוציאה לשון לאיימי. איימי גם הוציאה אליה לשון.

"יופי. אני שמחה לראות שאתן מסתדרות היום, אבל לא להשתולל". ברגע שאמן אמרה זאת, הן ישר הסתכלו אחת על השנייה בגועל וירקו.

"נו באמת! איימי, תנקי את זה בבקשה. שיהיה לכם אחר צהריים מהנה" ואמן, מג, נעלמה במדרגות לפני שאיימי הספיקה להתנגד לעבודה המשפילה.

פתאום הפעמון צלצל. בדיוק מה שחסר לי, שהחברות שלי יראו אותי משפילה את עצמי במשחקים עם אחותי הקטנה היא חשבה לעצמה. היא התכוננה להשפלה העצמית ופתחה את הדלת. בשנייה הזאת, מאלורי קפצה עליה ממאחור, ואיימי נפלה קדימה מהמשקל שפתאום נחת עליה. עם המזל שלה, זה היה רק צפוי. היא נפלה על הצעיר שעמד בפתח והם נראו כמו חבורה של שיכורים שעושים ערימת ילדים.

מאלורי קמה בקפיצה מהגב של איימי. ונראתה בריאה ושלמה מתמיד, בגלל שנחתה על משטח רך. איימי ניסתה לקום אחריה, אבל קצת התעכבה. בכל זאת לא נופלים על כזה חתיך כל יום. היו לו תווי פנים מושלמים, והוא היה שזוף מעט, עם שיער כהה. שזוף באמצע החורף, בלונדון.