ביום שישי הלכתי לקניון עם רוני ועדן לסרט. הדפוקים האלה לא הכניסו אותנו ל"מהיר ועצבני" בגלל שיש הגבלת גיל בסרט הזה - 14 ומעלה. אז, במקום זה הלכנו ל"משחק כפול". חרא סרט.
ביום שבת לא עשיתי כלום. נסעתי עם המשפחה למערת הנטיפים והיה סבבה. לא משהו מיוחד, כמו כל טיול רגיל עם המשפחה.
אין לי ממש כוח לחופש הזה. זה נהייה כבר מעיק. חוץ מזה שאני לא יוצאת מהבית, לא עושה כלום ואני מרגישה מפגרת ועייפה, אני גם מוציאה את העצבים שלי מעצמי על אנשים אחרים. כמו תמיד.
למה אי אפשר לעשות כל חודש חופש של שבוע? בלי חופש גדול, בלי פסח, בלי חופשים קטנים שעוד יותר מעיקים ובלי סופי שבוע. לא, בעצם עם סופי שבוע. משרד החינוך נהנה מזה שאנחנו תקועים בבית נצחים בלי לצאת אל האור? בלי לבלות? בלי לעשות כלום? אבל... לא כולם כאלה... לא כולם כמוני. רק אני מפגרת כזאת, תקועה כל החופש בבית.
טוב, זהו. חלאס עם הקיטורים והרחמיים העצמיים... היום יש לי בערב חוג, כשאני יחזור אני יזמין את לירון. מחר - מסיבת הפתעה למירב. נגמרה תקפת הבטלה. אני מקווה.
נו טוב, נראה...
[כן כן, נראה בסוף החופש כמה שעות אני אהיה מול המחשב ומול הטלוויזיה. עלאק נגמרה. אני שקרנית. ויותר גרוע... אני לא משקרת לכם או לאנשים אחרים. אני משקרת לעצמי... אף אחד במילא לא קורא פה. אני משקרת רק לי, לי ולי.]
שיהיה לכם פסח שמח וכשר,
שיר.
לא אכפת לי שאין תגובות. ככה אני יודעת שאם אני משקרת זה באמת רק לעצמי.
שוב שקר... הו וול, כנראה אני לא יכולה להגמל מזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוראים אותי ריש.