כאן בפרק השני של מצעד האיוולת, אני כבר לא שואל את שלמה ארצי למה "חצי עולם שונא חציל", אלא מביט בהשתאות על השלב הבא של הניסוי הקליני הזה - שמבוצע כבר על בני אדם חיים. וגם בפרק הזה, אני שב ומבקש מכם, קוראי היקרים, להוסיף בתגוביות שלכם את הנושאים שמביאים לכם את הג'ננה..

13.             כל המידות הלא עשרוניות – ולחשוב שהאמריקאים הגיעו ראשונים לירח עם אינטשים, פייקות, גאלונים, אונקיות, יארדים ופרנהייט. אפילו לברגים האינטשיים יש שתי שיטות מדידה: הבריטים מודדים את קוטר הצואר של הבורג והאמריקאים את קוטר הראש. לכן בורג 3/4 בריטי הינו עבה יותר מבן דודו האמריקאי. עכשיו תחשבו על ארגז הכלים של מכונאי שצריך לטפל בטנק בריטי שצה"ל שידרג אותו במנוע אמריקאי והוסיף לו עוד אופטיקה ישראלית (שכוללת ברגים מילימטריים). וקללה דומה חלה גם על כל האימפריה הבריטית שנוסעת בצד שמאל. רגע, אז באיזו מדינה גם משתמשים במידות עשרוניות, גם נוסעים בצד ימין וגם כולם יודעים אנגלית? רק בישראל. טוב, חוץ מאקס שר הבטחון - עמיר פרץ.

14.             הזמן הלא עשרוני – ואני לא מדבר רק על היממה שמחולקת ל-24 שעות שכל אחת מחולקת לשישים דקות וכן הלאה. זה כבר נפתר, ברמה העקרונית, עם מערכת הזמן של סווטש - שלא רק שהיא מחלקת את היממה לאלף טיקים, אלא גם מגדירה זמן אחיד בכל כדור הארץ. אני מתכוון כאן לאימוץ לוח שנה רציונלי, כזה שבו ימי השבוע נופלים, בכל שנה, על אותו תאריך בחודש וחוסכים לנו את הצורך להדפיס מאות מיליוני לוחות שנה ויומנים בכל ספטמבר. עד היום הומצאה יותר מגרסה אחת שמתקנת את הקטסטרופה הקלנדרית הנהוגה היום. כאן תוכלו לראות אחת שפותחה ע"י מדענים אמריקניים (כן, אלה שמשתמשים במיילים וגאלונים) שמגדירה שנה בת 364 יום ובכל 5 או 6 שנים מוסיפה שבוע עיבור. אז מתי נעשה סטנדרטיזציה של כל המידות והמשקולות בחיינו? שנה אחרי שנאמץ את האספרנטו כשפה שניה ונלמד אותה בכל בתי הספר בעולם.

15.             הטלפון הסלולרי – שעד היום, מסיבות שכאמור לא אנסה להסביר כאן, לא משמש לשתי פונקציות חשובות (ע' ערך Killer applications): הוא עדין לא ארנק אלקטרוני. וזאת למרות שאין צורך בשום פריצת דרך טכנולוגית נוספת כדי להפוך אותו לאמצעי תשלום נוח ובטוח הרבה יותר מהכסף המזומן, פנקסי הצ'קים וכרטיסי האשראי. והוא גם לא רדיו. כן, אני יודע, יש דגמים שקולטים רדיו, אבל מעבירים את האודיו לאזניות רק דרך חוטים. חשבתם על ג'וגרים, או סתם הלכים שרוצים לשמוע, נגיד את "המילה האחרונה" בלי להסתבך עם הפתילים האלה? או על פועלי יצור, גננים, גגנים וגנבים? לא חבל לא לנצל מערכת שכבר מובנית בה כל התשתית הטכנולוגית הדרושה - החל מייצוב תדרים, עבור דרך טכנולוגיות בלוטות' וכלה במערכת טעינה?

16.             המכונית החשמלית – זו שעכשיו עושה לכאורה את צעדיה הראשונים. הידעתם שכמה יצרנים גדולים בנו כבר, לפני כמעט 20 שנה, דגמים מסחריים שיכלו לנסוע מאות קילומטרים במהירות גדולה יותר מזו שמותרת בכבישי ארצנו? רוצים דוגמה? דגם ה-EV1 של ג'נרל מוטורס. גם יצרני רכב גדולים אחרים הציגו דגמים אטרקטיביים וכולם משכו אותם מהכביש.  למה? חובבי הקונספירציות מוזמנים להקליד בגוגל "Who killed the electric car" ולהתנשם בכבדות מול אחת הפרשיות האפלות של המאה הקודמת.

17.    גגות סולאריים – אלה שאין לנו. כבר היום, התקנת מערכת כזו, שתפיק את מרבית החשמל לו אנו זקוקים, תחזיר את ההשקעה בה, לצרכן הפרטי, תוך 9 שנים בערך (אחרי התקופה הזו, אפילו תכניס לבעליה סכום של כ-1000 ש"ח לחודש ממכירת חשמל לרשת). התקנת גגות סולריים על מלוא שטחם של גגות מבנים תעשיתיים, קניונים או מבני ציבור, תחזיר את עצמה אחרי כ-7 שנים. להמחשה, מבנה כמו הכנסת, איקאה או קניון שבעת הכוכבים יכול להפיק חשמל במחיר של כמעט 2 מיליון שקל בשנה(!) אבל עם קצת עידוד ממשלתי (לדוגמה הלוואה למתקינים, תמיכה בטכנולוגיה וכיו"ב) זה יכול... עזבו, בשביל זה צריך חזון עם אופק של יותר מקדנציה אחת במשרד התשתיות. ולא, אני בדקתי, זה לא נכון שפואד לא יודע לקרוא. זה אנחנו שלא ידענו לכתוב באותיות מספיק גדולות.

18.             תחנת כח סולארית – היום שר התשתיות והאנרגיה החדש, שוקל להקים באשקלון תחנת גז במקום תחנה פחמית. וזה כשישראל מיצאת טכנולוגיה שמשמשת להקמת תחנות סולאריות במדינות אמריקאיות בעלות אקלים דומה לשלנו. אז איך זה יכול להיות ששם זה כדאי ופה זה לא כלכלי? הדלקים הפוסיליים שם יקרים יותר? העבודה זולה יותר? או שאולי אין לאמריקאים אלטרנטיבה יעילה כמו לתחנות כח גרעיניות?

19.             אם רכב זה ביצע עבירת תנועה נא לפנות לטלפון... – (ותודה לאלז"מ) לאן הקצה השני של החוט הזה מחובר? מה עושים עם תלונה כזו שמתקבלת במוקדים האלה שנותנים את השרות הזה לציי הרכב של החברות הגדולות? מישהו יודע איך זה עובד? ונגיד שהצלחת גם לחייג למספר שעל המדבקה (הקטנה מדי) וגם לרשום את מספר הרכב שחותך בפראות את הנתיבים, עוקף בשוליים ונכנס באדום לצומת. "מה באמת"? תשאל המוקדנית באמפתיה מהולה בזעזוע קל – שילוב שעליו התאמנה שעות במהלך תקופת ההכשרה שלה "אל תדאג, אנחנו נעביר את זה לגורמים המתאימים". כן. עכשיו אתם יכולים לישון בשקט: קצין הרכב של החברה יזהיר את העובד הפרוע לאחר התלונה הראשונה, יקיים לו שימוע לאחר השניה, ויקח לו את הרכב לאחר השלישית. נראה לכם? הסיכוי שתרחיש דומה יקרה, משול לסיכוי של מובטל עם טחורים, בן 56, למצוא עבודה בהיי-טק.