אז כמו שהבטחתי, אני מביא את המדריך השלם כפי שכתבתי לפני שנים אחדות כשעוד הייתי קטן.
מפאת אורכו אני אחלק אותו לשנים או שלושה פוסטים.
אילוף חתול לעשות את צרכיו באסלה
כל אחד יכול

הקדמה
את הרעיון לאלף את החתול לעשות את צרכיו בשרותים, לא אני המצאתי – קראתי עליו באינטרנט כבר בשנת 99. כשניגשתי ליישם אותו, גיליתי שכמה מהדברים שקראתי אינם רלוונטיים, כמה מהם קשים ליישום וכמה מהם עובדים נפלא.
מאז אילפתי שתי חתולות: את טופו – שנדרסה למות לפני שהשלימה את אימוניה ואת יורשתה - צונאמי – שגם היא נדרסה לבסוף – אחרי שחיה איתנו חמש שנים מאושרות.

צונאמי הי"ד
רגע, אם שתי החתולות היחידות שאילפתי – נדרסו וכל השאר לא... יכול להיות שאני מפספס כאן משהו?
המצגת שלהלן נכתבה כמדריך (Manual) עבור אנשים שיש להם ענין לאלף את חתוליהם לעשות את צרכיהם בשרותים.
המדריך נוקט לשון זכר כשהוא פונה אליך בגוף שני - מטעמי נוחות בלבד.
מאחר שאת אילופה של טופו לא טרחתי לתעד, אציין את משך הזמן שלקח לצונאמי לעבור את כל אחד משלבי האילוף. איזכורים אלה ניתנים לצורך ייחוס בלבד – חתולים אחרים יעברו מסלול דומה בקצב שונה.
אני שאבתי הנאה רבה, לא רק מהתוצאה הסופית, אלא גם מעצם התהליך עצמו.
למה צריך את זה?
למרות שאני גר בבית צמוד קרקע, לא הצלחתי לאפשר לחתולים שלי כניסה ויצאה חופשיים. הנסיון להשאיר חלון פתוח, איפשר לחתולי האשפה החכמים והאגרסיביים להכנס הביתה ולאכול את מזונו של שמיל. גם הנסיון להתקין דלת חתולים "חד-צדדית", לא עלה יפה, משום שחתולי הרחוב הצליחו לפתוח אותה מבחוץ.
לפני שלוש שנים הופיע בשוק המוצר שלו חיכיתי – דלתית חתולים מגנטית. הדלתית הזו, אותה מתקינים בדלת הבית (לא מתאימה לפלדלת), מאפשרת רק לחתול שנושא על קולרו מגנט להכנס הביתה. מאז שהתקנתי אותה בביתי התבטל בעצם הצורך האחרון באימון הזה. וצונאמי, אחת החתולות הבודדות על פני הפלנטה שהחזיקה במידע היקר הזה, חזרה לחפור בגינה.
אולם לא כל אחד יכול להתקין בביתו דלת חתולים. המצגת הזו מיועדת לכל מי שמחזיק בביתו ארגז עם חול חתולים ויודע שעל זה הוא מוציא כמחצית מעלות גידולו של החתול.

מה רע בארגז החול הסטנדרטי?

ארגז החול הוא פתרון מצויין, אלא שהוא:
- יקר מחקרים שנעשו בארה"ב מראים שחובב חתולים אמריקאי, מוציא במהלך חייו של חתול ממוצע סכום, שבתרגום לשקלים, מגיע כמעט לכ-20,000 ש"ח (לחתול שחי יותר מעשר שנים) על חול חתולים. הוצאה זו מהווה כמחצית מהעלות הכללית של אחזקת החתול (החצי השני מוצא על מזון, וטרינרים, תכשירים, תרופות וכיו"ב).
- דורש תחזוקה ניקוי והחלפת החול.
- מגביל בעזיבת הבית גם לעזיבות קצרות כמו סופי שבוע, ועל אחת כמה וכמה בחופשות ארוכות.
- לא מומלץ לנשים בשליש הראשון של ההריון נשים בהריון עלולות להדבק בטפיל בשם Toxoplasmosis כתוצאה מטיפול בחול של חתול נגוע (החתול יכול להדבק בטפיל ע"י אכילת צפורים מתות, נבלות או בשר נא אחר). החתול הנגוע נראה בד"כ בריא לחלוטין. אם ההדבקה מתרחשת בשליש הראשון של ההריון, הסכוי שהאם תדביק את עוברה עומד על 40%. בעוד שהמבוגרים שנדבקו אינם סובלים מתופעות לואי קשות, הרי שעובר שלקה בטפיל הזה יכול לסבול ממומים קשים: עוורון, חרשות, פיגור שכלי ועוד.
עקרונות האילוף הבסיסיים
אין כמעט שום חתול שלא ניתן לאלף אותו למשימה הזו. הדבר נכון לחתולים מכל גיל, גזע ומין. מכאן שאם לא הצלחת במשימה, קח עליך את האחריות.
הסיבה העקרית לכשלונות היא רצוננו להחיש את התהליך. ככל שתתקדם לאט יותר, כך תגדיל את סיכויי ההצלחה.
המפתח לאילוף הוא שילוב של סבלנות ואהבה יחד עם נחישות ונכונות להתמודד עם הנסיגות הצפויות.

תנאים לאימון
n יש צורך להקצות, לכל תקופת האילוף, אסלה שתוקדש לצורך זה בלבד (בסיום האילוף, אפשר להרשות לחתול להשתמש בשאר האסלות שבבית, או להגבילו לאסלה שלו).
n דלת השרותים של החתול צריכה להיות פתוחה תמיד. רצוי לחבר לה עצר שיתפוס אותה במצב פתוח.

n המושב באסלה של החתול צריך להיות תמיד למטה והמכסה למעלה. אם יש צורך – הצמד למכסה מדבקה שמבקשת מאורחיך להשאיר את האסלה במצב זה.
n בכל תקופת האימון יש להשאיר את החתול בבית. זאת כדי שלא יתרגל לעשות את צרכיו בגינה ויתאפק עד שתוציאו אותו. אני נהגתי להוציא את החתולות שלי מהבית, לשלוש שעות בלבד מיד לאחר שחירבנו – אם מזג האויר איפשר זאת.

עקרונות השיטה
הרעיון המרכזי הוא לבצע את המעבר מארגז החול אל האסלה בהדרגה.
אחרי כל שלב יש לעצור לתקופת מה (בין יום לשבוע) ולהניח לחתול להסתגל. אורך התקופה תלוי בקושי של השלב וביכולתו של החתול.
במקרה של נסיגה – דהיינו כשהחתול עושה את צרכיו על הרצפה – סימן שאתה מתקדם מהר מדי. חזור שלב אחד או שנים אחורה ונסה שוב – הפעם לאט יותר.

צא רגע, רק רוצים לדבר איתך
יצור המתקנים
הקושי העקרי בו נתקלתי היה – יצור המתקנים הדרושים. המאמרים אותם קראתי באינטרנט תארו פתרונות שונים ומשונים – החל מסירי נירוסטה המותאמים לאסלה, עבור דרך סירי אפיה מניר אלומיניום וכלה במושבים שעוצבו במיוחד לחתולים.

מושב אסלה אותו ניתן לרכוש בארה"ב ב-110$
אחרי שלא מצאתי בחנויות החיות ערכה מוכנה מתאימה, בחרתי לפתח את המתקנים בעצמי מקערות פלסטיק ומתאמי שרותים לפעוטות, אותם קניתי בחנויות לחומרי בנין ובתי מרקחת.
שני כלי העבודה בהם השתמשתי לעיבוד הקערות הם: מלחם אלקטרוניקה מחודד ועפרון (גם הוא מחודד). המלחם שימש אותי גם לחיתוך וגם להלחמת המתקנים הדרושים.
אם יצור המתקנים מרתיע אותך, תוכל למצוא בסוף המצגת שני נספחים:
n נספח 1 – גרסה לייט (צריך לבצע כמה חיתוכים אבל אין צורך בהלחמות).
n נספח 2 – גרסה אולטרהלייט (ניתן להסתפק בקערה אחת לכל אורך הדרך).

דגשים
n יש להקפיד שהמתקן יהיה יציב ולא יתמוטט, חלילה, כשהחתול יטפס עליו. תאונה כזו, תרפה את כפותיו ותגרום לנסיגה רצינית ולמאמץ ממושך, לשיקום אמונו במערכת.
n למרות שניתן, כמעט בכל שלב, ליצור את המתקן ע"י חיתוך והתאמת המתקן ששרת אותך בשלב שקדם לו – אל תתפתה לכך. במקרה שהחתול יתקשה להסתגל לשלב החדש, תצטרך לסגת אל השלב הקודם.
n נימוק נוסף לשמירת המתקנים הוא האפשרות שאולי בעתיד תרצה לאלף חתול נוסף למשימה זו.

שלב 1 – קערה על הרצפה
שלב זה הינו פשוט למדי והוא טבעי לגמרי לחתול. ממלאים את הקערה בחול חתולים וכל השאר קורה מעצמו.
בשלב זה החתול מפתח את ההרגל לכסות את צרכיו בחול. ההרגל הזה, יהווה את המכשול העקרי בשלבים המאוחרים יותר וצריך יהיה לשרש אותו. ישנן שיטות אילוף שעוקפות את הקושי הזה ע"י כך שמלכתחילה מרגילים את החתול לעשות את צרכיו בכלי שאין בו חול. לי היה קושי לאמץ שיטות כאלה, ובודאי שהן אינן מתאימות לחתולים שכבר מאומנים לעשות ולכסות.

צונאמי השלימה שלב זה ביום הראשון של התכנית (למחרת היום בו הורדנו אותה מהעץ)
מכיון שמאוחר יותר יהיה צורך להכניס את הקערה לתוך מושב האסלה, רצוי כבר בשלב הזה, להשתמש בקערה שתתאים ליעודה העתידי.
לכל מושבי האסלה יש צורה אליפטית. צורה זו תהווה קושי בעת התאמת הקערה אליה. על כן כדאי לגשת לחנות חומרי בנין ולבחור מושב אסלה בעל צורה עגולה ככל האפשר. באותה הזדמנות לקנות כ-3 קערות פלסטיק שיוכלו לשבת בתוך המושב באופן יציב.

וואו, אתה תותח!
שכר
לצורכי אילוף, כדאי מאד לקשור את מתן הצ'ופרים עם קריאה, שריקה, צקצוק או כל צליל אחר.
כאשר החתול עושה את צרכיו במקום המיועד, יש לקחת אותו על הידים, לגשת אל האסלה, ללטף אותו, לשבח אותו, להצהיר כמה אתה גאה בו, להשמיע את צליל הצ'ופר ולהעניק לו את המזון האהוב עליו.
לפעמים אתה מגלה את הגללים של החתול במתקן שעות רבות לאחר שהטיל אותם, במקרים האלה חשוב שבעתיים לעבור את הטקס הזה.
ניתן להשתמש לצורך זה במנות קטנות מאד של צ'ופרים. אני השתמשתי בכפית אחת של מעדן חתולים מקופסת שימורים.
כדי להעצים את האפקט – מעט לצ'פר אותו בנסיבות אחרות. גם לכשיסתיים האילוף, כדאי לדאוג לכך שיאכל כמעט רק מזון חתולים יבש שיוצר ע"י אחד היצרנים המוכרים.
אם תפעיל נכון את מדיניות השכר, תהפוך האסלה, תוך זמן קצר, למקום החביב ביותר על החתול.
מאחר שיש מגדלי חתולים שסולדים לא רק מסטירה חינוכית לחתול, אלא אפילו מנזיפה – החלט אתה באיזו דרך לתגמל אותו כאשר הוא מפשל ועושה את צרכיו על הרצפה.
