לפני כמה ימים הבנתי למה שיחי עגבניות השרי שבגינתי לא מניבים פרי (כן, מבחינה בוטנית, העגבניה היא פרי). זאת אומרת יש להם פירות - אבל הם לא זוכים להבשיל.

עבדתי אז בפינה חבויה בגני, כשראיתי את אחת מחברות הקיבוץ הותיקות, מאלה שעוברות יומיום ליד ביתי, עוצרת ליד שיחי העגבניות. היא הסתכלה ימינה ושמאלה במהירות ואחרי שוידאה שאף אחד לא צופה בה, קטפה את כל העגבניות הבשלות ואכלה אותן. כן, במקום.

צחקתי.

כן, זה מה שעשיתי: צחקתי לי בשקט, נזהר שלא להסגיר את עצמי ע"י תנועה פתאומית.

זהו, מסיבה כלשהי, לא רציתי לפדח אותה, אשה בת 86, אותה אני מברך לשלום, מידי כמה ימים, כשאני עובד בגינה.

אני, שבחיים לא התחמקתי משום ריב, תיגרה או סתם מדון, מצאתי את עצמי נזהר בכבודה של גנבת שמעלה באמוני.

הסיפור הזה לא מוצא חן בעיני. אני אוהב את הסיפורים שלי - לא רק חסרי פואנטה, אלא גם מעגליים ובעיקר - כשהם מוציאים אותי רע (רשע, טיפש, או, הכי טוב - שניהם). אבל אני חושש שעדין לא העליתי לכאן שום סיפור שלא עומד באף אחד מהקריטריונים האלה.

בתי, ששמעה על מצוקתי, הציעה שאפרסם כאן את שמה של הותיקה ובסוגרים אציין שזה שם בדוי. "ככה תצא ממש רע" היא אמרה בשמחה לכל מצהלותיהם של שאר בני המשפחה. אבל איכשהו האופציה הזו לא הלהיבה אותי. בדרך כלל אין לי שום בעיה לצאת רע באופן ספונטני, אבל נראה לי שמהלך מכוון יהרוס כאן את כל האותנטיות.

טוב, אז לפחות אני ינסה להרוס את הפואנטה.

מחר, או באחד מימי השבוע הבא, ניפגש. היא תעבור ליד גינתי שנמצאת במסלול ההליכה הקבוע שלה ואני אגיד לה "שבת שלום", או "בוקר טוב" או משהו אחר שיתאים לנסיבות. היא תענה לי בשמחה ותגיד משהו על מזג האויר או תספר לי כמה לא קל לאלמנה בגילה. במיוחד אחרי שלפני כמה חודשים היא נפלה ומאז היא נעזרת במקל הליכה. אני אציג לה את ספסל הדשא אותו בניתי לרווחתם של הקשישים (שחלקם בוחר את נתיב ההליכה היומית שלהם בהתאם לספסלים שפזורים לאורכו) "עוד חודש בערך הדשא יגדל ויכסה את קונסטרוקצית המתכת, ואז ניתן יהיה לשבת עליו. אבל השיחים שנועדו להצל על היושבים יזדקקו לשנתיים לפחות לפני שיהיו אפקטיביים".

אבל כל זה יקרה מחר, או באחד מימי השבוע הבא. עד סוף השבוע הבא אני בטוח אעשה משהו שיציג אותי כרשע או טיפש. אתם יודעים מה, יש לו, לטמטום, דרגה נוספת, גבוהה יותר - לצאת צודק. זהו, אני מבטיח שבמהלך השבוע הקרוב אני אצא מה-זה-צודק באיזושהי סיטואציה. חכו ותראו.