למרות שהקדשתי את הפוסט הזה לסוסים וחמורים, איכשהו (שלא כמו בתהליכי בחירת בעלי התפקידים אצלנו בשכונה), בתהליך הניפוי, נפלו כל החמורים.

אין לי הרבה מה להגיד על סוסים. כמובן מחוץ לזה שהם מצטלמים טוב. נגיד קצת יותר טוב מפואד, אבל עדין לא כמו מלחמות.

אין, אין מנוס אלא להסכים עם הסוס


כן, אפשר לקבל מהעיסוק הזה פרצוף תחת

נסו לדמיין את התמונה המצויינת שלא נכנסה לכאן רק כדי שאוכל לשים את הצילום הסתמי הזה.

צריכים רמז קטן בשביל להתחיל? אין בעיה: היו שם רגליים של סוס ורוכבו על רקע של אבק סמיך מיתמר. תמונה באמת טובה.

בלי מצעים? אין, אין גבול.

הפעם גיוונתי לא בספיה כדרכי, אלא בכחול - כדי לקרר את התמונה ולחזק את התחושה הלילית

חדי העין שביניכם יבחינו בודאי שהרגליים האחוריות עדין לא מתואמות. אני הייתי מוריד על זה לפחות נקודה.


כי את רגלים רצת וילאוך - ואיך תתחרה את הסוסים? (ירמיהו י"ב 5)