WTF

לי זה נראה כמו משתיק קול לתומ"ת. ותאמינו לי שזה נחוץ. לא רק לתותחנים המתחרשים, אלא גם לאזרחים השכנים. ע"ע מלחמת לבנון השניה.

1914, פולין, נינה ורגינה רוקובסקי - מייסדות ענף הקפיצה למים.

רק עשרים שנה מאוחר יותר באו האמריקאים בהצעה המהפכנית - להפוך את כיוון הקפיצה.

 



ואת נתת מבט כזה גבוה ומחנך

כשתגדל ותראה איזה ילד
אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד
שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.

בדרך לתבור

נכון

לא נכון

כי לא צריך לצעוק: "הפתעה! תודה שלא ציפית לזה" באמצע הסייסטה שלי

אתמול בערב היה טקס הנחת אבן הפינה לקמפוס החדש של מרכז המוזיקה של קשת אילון.

היו שם מלא סלבריטאים: עדנה ארבל, דורית בינייש (כן, היתה עליה אבטחה נאותה), אלכס אנסקי וגם הידוענים מעולם כלי הקשת: שלמה מינץ, יצחק רשקובסקי, אמנון ויינשטיין (בונה הכנורות) ועוד

אז מחוץ לכמה תמונות שעשיתי כדי לתעד את הארוע עשיתי גם את אלה

עשיתי כמה נסיונות לצלם כאן תמונה הזויה. בנסיון האחרון, כשסובבתי את המצלמה תוך כדי צילום, אמר הגבר "אבל זאת התמונה האחרונה". זה היה באמצע הנאומים והוא אמר את זה בקול רם כל כך שכולם הפנו את מבטם אלינו.

אשתי אמרה לי שלא ממש מבינים מה הולך כאן, אז הוספתי את העיבוד הזה:

ואז היא אמרה "אבל לא אתה צילמת את זה".

אחרי הסוסים רבים, החלטתי להוסיף גם אחת להבהרה, אבל בגלל שהתמונה הזו היא בבחינת המוסיף - גורע, היא נועדה רק עבור אשתי. על כן, אל תביטו בה, אפילו לא להרף עין.