זכרונות מהראשון לספטמבר

גם הזכרון הזה, כדרכם של זכרונות, הגיע קצת באיחור.

לפני כמה שנים הסתובבתי באופיס דיפו לקראת תחילת שנת הלימודים. זו היתה השנה שבה בתי התגייסה לצה"ל. היא התקשרה אלי מהבסיס ואני הצעתי לקנות לה קלמר ועפרונות לשנת הלימודים החדשה. לא יודע למה, אבל באותו רגע פרצתי בבכי.

עד עכשיו, דמעות מציפות את עיני כשאני נזכר באותו רגע בחנות שליד צומת ירקונים, פ"ת. אין לי מושג למה.

בירוק?

גם אני משרברב עכשיו ברז מים שנועד לשרת את שולחן עוגות החול (תוספת מתבקשת לארגז החול) שבניתי בגינה שלי. בשלב הזה אני עוסק בחפירה זהירה (אני עושה את זה עם כף שתילה כדי לא לפגוע בצנרת פלסטיק שקבורה כבר בקרקע) ועבודה עם צנרת ברזל.

כשזה יהיה מוכן, אני אכתוב על זה משהו. זה יכלול גם הסבר איך לרצף משטח בגינה. המדריך יהיה מאויר בתמונות (הפעם טרחתי לתעד את השלבים). יש, בהחלט יש למה לחכות.

יצא קצת טרחני?

בפוסט ליום כיפור אני אכתוב משהו על כל המוסיף גורע. בהחלט יש לי על מה להתנצל כאן. ללא ספק.

בכל זאת יש כאן פח מגולוון שדופק את ההרמוניה. הצרימה הזו היא יותר מתפקיד שהפחים לקחו על עצמם - זה יעוד.

כשאני אבנה בית כזה, בעוד כמה שנים - יהיו בו הרבה פחים. דקים כאלה שחותכים.

והפעם - על צילומי עירום

נכון

הנה ההוכחה שאפשר להציג עירום גם מבלי לדחוף לקורא הנבוך זוג שדים עצומים לפרצוף.

אתה רואה - כשאתה רוצה אתה יכול.

 

גם נכון

לא נכון

מה לעשות, אותי התמונה הזו מקסימה.