כן, גם הבנים של עובדי האשפה מעריצים את אבותיהם.

בעיני זה נוגע ללב.

עיט אדום זנב (Red tailed hawk): זוזו הצידה, איבדתי את הבלמים!

זו בדאי תמונה שנתפרה משני פריימים. אבל יצא קצת סינטטי מכדי לרגש. דהיינו - מתאים לפוסטר במשרד נסיעות או לגלויה (בואו נדבר גלויות: יש עוד אנשים ששולחים גלויות?)

לזכרה של סטייסי, כלבת הבולדוג שהודחה מהיפה והחנון לפני שבוע.

ניסיתי, באמת שניסיתי למצוא צד זכות בחופית - הבעלים שלה. ולא הצלחתי. אפילו אלון, הבנזוג שלה, שהבין שהמפתח שלהם להצלחה במשחק הוא חיזוק הקשר ביניהם - לא הצליח להסתיר את התיעוב שחש כלפיה. כן, אני יודע שכדי להתקבל לתכנית הזו היא צריכה להיות יפה ומטומטמת. יכול להיות שבגלל שהיא לא ממש עמדה בתנאי הראשון היא ניסתה לפצות ע"י... עזבו, זה כבר לא חשוב עכשיו. באורח פלא נשארנו עם שלושת הזוגות הכי טובים. אני כמובן מוקסם מליטל ואלכס. היא פשוט שבתה את ליבי והוא - אתה לא מאמין שיש דברים כאלה. איך הם מצליחים לשרוד? בזכות זה שהם חזקים בחדר הניפוי. מה שעושה את ההבדל שם היא העובדה שליטל הרבה יותר נבונה מכל שאר הבנות. מוקסם כבר אמרתי?

רד בול שוב הצליחו להכניס את הלוגו שלהם לפוסט הזה. וזאת למרות שאני ממש לא מתפעל מהמוצר שהם דוחפים, אבל מעריץ את מערכת יחסי הציבור שלהם.

בקיצור, אני כבר מחכה שנציגה שלהם בישראל תיצור איתי קשר כדי לדבר על תמלוגים.

את האף כבר שברתם לו, עכשיו אתם הולכים על הגרוגרת?

מנו גינובילי (Manu Ginobili) שחקנה הארגנטיני של סאן אנטוניו ספרס, נחסם מאחור ע"י אדוארדו נג'ארה (Eduardo Najera) מהדלאס מייבריקס ברבע האחרון של משחק הפליי אוף הרביעי שנערך באפריל 2010 בסאן אנטוניו. נג'ארה הוצא מהמשחק בגלל העבירה הלא ספורטיבית הזו והספרס ניצחו בתוצאה 92:89.  

9 בינואר 2010 (השבוע): נץ תוקף עפיפון בדמות נץ בפסטיבל עפיפונים שנערך באחמדאבאד שבהודו. לי הוא נראה קצת שחור מדי, אפילו בשביל הודי.

1957: הצילום הזה שעשה היסטוריה והאיץ את המאבק נגד אפליה גזעית בארה"ב, נבחר ע"י אסושייטד פרס כאחד ממאה צילומי העתונות המשפיעים ביותר במאה הקודמת.

בתמונה שצולמה ע"י וויל קאונטס (Will Counts) בבי"ס תיכון בליטל רוק שבארקנסו (ארה"ב), נראית אליזבת אקפורד, תלמידה שחורה, עוברת ליד קבוצת מפגינות לא ממש אוהדות. הצילום הזה שהתפרסם 4 שנים אחרי שהקונגרס האמריקאי חוקק חוקים נגד אפליה גזעית, סתם את פיות הדרומיים שטענו עד אז שהעתונות מסלפת את העובדות בשטח. 

שני האתרים מהם הוצאתי את המידע היו חלוקים באשר לשמה של האשה שצועקת ברקע. אחד מהם טען שהשם הוא הייזל ברייאנט (Hazel Bryant) ואילו בויקפדיה נכתב ששמה הוא הייזל מאסרי (Hazel Massery). מאחר שאף אחת לא נאבקה מאז על הקרדיט, אני מניח שלעולם לא נדע את האמת.

דוקא את זה אתם מוזמנים לנסות. מי שיצליח לא לטפטף על הסנטר יוכל לנפנף בהישג הזה (ע"ע משה קצב) למשך שארית ימיו.

אחת הבנות עליהן פינטזתי לפני קצת-יותר-מארבעים-שנה מתה כבר לפני שנים. היו לה שדיים מדהימים, אתם יודעים מהסוג הזה שהמנתחים הפלסטיים מנסים לחקות היום. כן, מודה, הצצתי לה.

בגלל שיועצי התקשורת שלי אומרים לי שהתמונה הזו תגרום לירידה של עשרים אחוז ברייטינג של הבלוג, אני לא הולך לדבר עכשיו (או באיזשהו עתיד) על הפנטזיות שלי על מין אוראלי.

לקוראים ששאלו אותי "מה זה ממוקד מטרה?" זה זה. יותר מזה?

טיילור סטיבנס (Taylor stevens): למה, אני תמיד בנישה של דוגמנית המשקפיים השחורים? למה שלא תשים אותי בפינת הסלבריטאים פעם? אתה חושב שיש לי פחות מעריצים מלדוגמניות העל השדופות שלך?

איזבל גולארט (Izabel_Goulart) - דוגמנית על

שתי התמונות שמצאתי, נסרקו, ככל הנראה מהדפסים (קרוב לודאי שמעיתון כרומו). אמנם הרזולוציה היתה טובה, אבל ההדפסה מנחיתה את המרחב הצבעוני והגרעיניות של הצילומים לרמה כזו שהם כמעט שלא עברו את הסף כאן.

כבר הרבה זמן שלא הצגתי כאן תמונה מהסדרה הנהדרת הזו. אני חושש שמזג האויר בטוסקנה לא יאפשר לצלמים שלי להביא אל המערכת שום תמונה שמתכתבת עם האידיאל שבכותרת בחדשים הקרובים. כן, אני יודע שאני יכול בקלות להציג את כל הסדרה הזו מחדש ואף אחד מכם (כולל אני) לא יבחין בכך. אבל לפני שאני עושה את זה, החלטתי לצייר אחד בעצמי.

מגה סלב אינטרגלאקטי

אתמול נכנסתי כדי לבדוק אם הצלחתי להכניס את הבלוג שלי לנישה נוספת בדפי תוצאות החיפוש התמונות בגוגל. אחרי שהקלדתי את המחרוזת "ליידי גאגא" ובחרתי לסנן רק את התמונות הגדולות, לא מצאתי עדין אף תמונה של הליידי שהתפרסמה אצלי, אבל תראו את מי כן מצאתי בעמוד העשירי:

זהו, אני מגה סלב, אמרתי לעצמי, ולא סתם בישראל, אלא בגלקסיה כולה. ואחרי שהתחלתי כבר לתכנן איך אני הודף את מאות המעריצות (כן, בנות 14, מה אני יכול לעשות) שיסתובבו מתחת חלוני ויחקו קולות של חתולים מיוחמים, חזרתי היום על אותו חיפוש בדיוק, ולאכזבתי - התמונה שלי נעלמה לגמרי (דהיינו - לא נדחקה לדף 25, אלא פשוט נעלמה). אבל כנחמה, הופיעה התמונה הזו בעמוד התוצאות החמישי:

אז איך אני מחזיר את התמונה שלי לעמוד התוצאות של הליידי? חשבתי לעשות את הנסיון הבא: לבצע את החיפוש הזה ("ליידי גאגא" בתמונות גדולות) פעם ביום, למצוא את אחת התמונות שמופיעה בבלוג שלי, להקליק עליה, וכשהמערכת תציג לי את הדף מהבלוג שלי שבו היא מופיעה, לבחור ולהציג דוקא את התמונה שלי:

 הפעולה הזו תוביל להצגת התמונה הזו:


ובסוף לקנח בהורדת התמונה אל המחשב שלי.

אני רוצה לבדוק אם ההמהלכים האלה יחזירו את הדיוקן שלי לעמוד התוצאות של ליידי גאגא. אם מישהו מכם ירצה לעשות את המהלך הזה יחד איתי על מנת לזרז את התהליך - יבורך.

בעוד זמן לא רב, כשאני אלגלג על הפן הנרקסיסטי של מפתחי הגוף, תזכירו לי את התרגיל המביך הזה.

אתמול חתמתי על עצומה לעצירת ההשתוללות המטורפת של מחירי הדלק. להזכירכם, לפני קצת יותר משבוע חצה מחירו של ליטר בנזין את גבול שבעת השקלים. וזאת לא בגלל עלית מחיר חבית הנפט בעולם, אלא עקב העלאה נוספת של המס על הדלק בארץ. למה אנשי האוצר עושים את זה? לא רק כי הם יכולים, אלא כי זה אחד המסלולים הכי קלים לגבות עוד כסף מהציבור. הם יודעים שאולי קצת נקטר ונגנח אבל לא נעשה כלום. וגם כי הם כולם נוסעים ברכב חברה. גם אני נסעתי הרבה שנים ברכב כזה ובאמת לא היה לי אכפת מה מחיר הדלק. אני מזמין גם אתכם לחתום על העצומה הזו.