ענין של זוית ראיה

- "עכשיו תורי" אמרתי כשהסתיימה הרוטינה הבסיסית (איפה היית, מתי יצאת ומתי הגעת), אחרי שהתיישבנו בקפה תמוז בערב החורפי הקר.

- או קיי.

- מה היית לוקחת איתך לאי בודד?

- אותך.

- תשובה נכונה - אם היינו במשחק ריאליטי בטלוויזיה. אבל במשחק הזה את יכולה לקחת איתך רק חפץ.

- חוץ מבגד ים?

- טוב, קיבלת שני חפצים.

- תיק איפור, כמובן.

- אוקיי, ומה היית עושה שם כל היום?

- מחכה שיבואו להציל אותי?

- מי יבוא?

- אני יודעת, אולי יעבור שם מטוס...

- "כזה?" שאלתי ושרטטתי אוירון על הנייד שלי:

- הוא דומה לך. מין צעצוע כזה.

- כן אני יודע, אף פעם לא הייתי יותר מ-Toy boy בשבילך.

- בדיוק.
- ואז איך את מושכת את תשומת ליבו?

- של מי?

- של הטייס.

- מורידה את החזיה?

- תתרכזי רגע. האי קטן והאוירון טס די גבוה בשמים...

- מורידה את החזיה וקופצת?

- "ככה?" שאלתי ושלפתי מגוגל את התמונה הראשונה שעלתה אחרי שהקלדתי את מחרוזת החיפוש: Jump nude. 

- היי היא ערומה לגמרי, אמרנו שאני מורידה רק את החזיה של הבגד ים. וחוץ מזה היא לא דומה לי.

- "אוקיי, אני אציין את זה בפוסט" אמרתי כשאני מצייר את חלקו התחתון של הביקיני:

המצולמת הינה שחקנית וכל קשר או דמיון בינה לבין הלגה (שגם היא דמות פיקטיבית) - הוא מקרי בהחלט

- טוב, אבל למה בגד ים ורוד?

- אה, כשהלבשתי אותך נזכרתי בשיר.

- תלמד אותי.

- אוקיי, זה הולך ככה:

  תומא איש פילים

  הפליג למרחקים

  הלך תפס תומאי קטן

  הלביש לו תחתונים ורודים

  הלך תפס תומאי קטן

  הלביש לו תחתונים ורודים

- זה לא קצת פדופילי השיר הזה?

- וואלה, לא חשבתי על זה. אבל למדנו על זה בתנועת הנוער.

- באיזו תנועה היית?

- בשומר הצעיר.

- אה, חשבתי שבני עקיבא הם הפדופילים.

- ובאיזו תנועת נוער את היית?

- בהיטלר יוגונד. שם שרנו רק שירי גבורה והקרבה פטריוטיים.

- רגע, את מתבלבלת ביני לבין גדעון האוזנר. בואי נחזור לרגע הזה על האי הבודד כשאת מנסה למשוך את תשומת ליבו של הטייס.

- טוב, אז תעשה אותי.

- עכשיו, כאן בבית הקפה?

- לא, התכוונתי שתצייר את הדמות שלי.

- "אה" אמרתי ושרבטתי את האוואטר שלה על המחשב:

- אבל הדמות הזו היא כל כך גברית. מזל שלא הוספת לי בולבול.

- אז שוב נכתוב שהיא לא דומה לך?

- לא. ואל תעשה את עצמך שאתה לא יודע למה אני מתכוונת.

- "טוב" נאנחתי ותיקנתי את האיור:

 - "או, אתה רואה, כשאתה רוצה - אתה יכול" אמרה כשהיא מדגישה את המבטא הגרמני שלה.

- אז תזכירי לי, למה את קופצת?

- כדי למשוך את תשומת ליבו של הטייס החתיך.

- גם כשהוא נמצא כבר ממש מעליך?

- בודאי, מה זה משנה?

- רגע, אני אצייר את זה:

- אוקיי, למה אתה חותר?

- שבמקרה הזה, לעמוד זה בכלל לא רעיון טוב.

- למה?

- כי מזוית הראיה של הטייס את נראית ככה:

- ומה רע?

- קשה לו להבחין בך. את יכולה לייצר צללית גדולה יותר. בואי נראה מה יקרה אם תשכבי על הגב:

- אבל כשאני שוכבת על הגב, הציצי שלי שוקעים.

- צודקת. במצב כזה עדיף שהטייס החתיך לא יראה אותך.

- אתה כזה סכמטי. אתה בטוח שאתה לא גרמני?

- או, בדיוק אני עומד להגיע לשם.

- אני מקשיבה.

- נניח שהוא רוצה לירות עליך...

- מי

- הטייס השווה.

- למה שהוא ירצה לפגוע בי?

- כי הוא יהודי ואת גרמניה.

- אבל חשבתי שכבר הגענו להבנות...

- לא עכשיו, הסיפור הזה קורה על אי קטן בפאסיפיק בסוף מלחמת העולם השניה.

- הא, ככה. אני רואה שהעלילה מסתבכת.

- מה את עושה כשהוא מתחיל לירות?

- רגע, עם מה אתה יורה עלי?

 - "עם מכונות יריה" אמרתי, כשאני משלים עם העובדה שקיבלתי את תפקיד הטייס, ושרבטתי מקלע עם קווי מתאר אדומים:

- רגע, בואי נרכיב  שניים כאלה על המטוס:

- אוקיי, אז אתה יורה עלי. מה השאלה?

- מה את עושה?

- מה יש לי לעשות כשאתה בקריז של חיסול חשבונות ישנים. אני נשכבת.

- טוב, זה נכון רק אם אני תוקף בזוית נמוכה. אבל אם אני צולל עליך מלמעלה?

- אתה מתכוון - כמו כשאתה קופץ עלי מהארון?

- בדיוק. במקרה הזה אולי כדאי לך לעמוד.

- "רגע" אמרה כשהאכזבה נשמעת בקולה "אז אתה רוצה להגיד שלא עשיתי שום דבר נכון?"

- לא, היה דבר נכון אחד שעשית.

- מה?

- שהתפשטת על ההתחלה.