אתמול אמרה אחת הכתבות של גלי צה"ל (שמפאת כבודה וכו'...) את המשפט הבא: "מסתמן שריק סנטורום, מועמד שמרן מפנסליבניה, עשוי להיות ההפתעה של המירוץ בבחירות המוקדמות של המפלגה הרפובליקנית".

ההתגלות: ריק סנטורום מישיר מבט אל העתיד וזה משפיל עיניו

טוב, אם זה מסתמן כבר היום, איך בדיוק זה יפתיע... עזבו, אם אני צריך להסביר לכם את זה, אין סיכוי שתעשו כמוני ותחגגו את הלולאה הזו ע"י דרישה להתאשפז בכפיה.

כמה תובנות על זמינות

* בגלל שמערכת איחזור המידע כל כך זמינה (הרי תמיד נוכל לברר את הפרטים בגוגל או ויקיפדיה) - אנחנו לא זוכרים כלום.

* בגלל שהטלפון כל כך זמין - אנחנו מבזבזים אותו בשיחות סרק.

* בגלל שהצילום הדיגיטלי כל כך זמין - לעולם לא נשוב ונביט באלפי התמונות המשפחתיות שצילמנו.

* בגלל שה-GPS תמיד בהשג יד - אין לנו מושג איפה אנחנו נמצאים.

עוד על פטמות

ונתחיל בוידוי אישי: מעולם לא ראיתי, באופן בלתי אמצעי אני מתכוון, שדיים שהוגדלו בסיליקון. ובטח שלא נגעתי בזוג כזה. נכון, יש לי עוד לאן לשאוף.

אז בגלל שאני מגשש את דרכי באפלה, מותר לי להניח שבקדרוג (כן, החלטתי לנהל מלחמת מאסף על הצורה הנכונה של התרגום לעברית ל-Upgrade) הזה המטופלות מקבלות, בנוסף לשתי שלפוחיות הסיליקון, גם סט פטמות תואמות:

 אני מקווה שהם טרחו שם ב-PIP על עיצוב ארגונומי שלא יזיק לצמיחת השיניים שלי

אין חוק נגד זה?

היום שמעתי ברדיו את השיר 'פספוסה די'. בגלל שממש התקשיתי לקלוט המלים, אני מביא כאן את מה שהצלחתי לדלות (כן, אני כבד שמיעה, אבל על זה נדבר בפעם אחרת):

אוהב אותך יא פספוסה

אז למה את כל כך קשה

פספוסה די, פספוסה די, פספוסה די

אני רק בן אדם

יא בה בה בה בם

סוכר!

תמיד חושב עליה

כמה יפות עיניה

פספוסה די, פספוסה די, פספוסה די...

אני חייב להודות שהמנגינה מרתקת וסוחפת. השדרים בטח מקטלגים את השיר הזה כ'מזרחי', אולם אני הייתי שם אותו במדף המוזיקה הערבית.

אבל המלים... הוי המלים. זה לא רק שהן מטומטמות (שזה הסטנדרט בז'אנר הזה) אלא שלי השיר הזה נשמע כמועמד מוביל בפסטיבל הזמר הפדופילי.

כן, אני בטוח שהשיר הזה ינצח את 'בשדה ירוק רדפתי אחריך'.

אך הילדים קסמו לך יותר