שלשום השלמתי את בנית שולחן הפינג פונג לסוס פרא. השולחן הזה הוא המתנה של סבתא חביבה ושלי ליום הולדתו השלישי שיחול בעוד 4 ימים (אתם מוזמנים לאחל לו מזל טוב ב-10 בינואר). את התכניות הצגתי כבר בפוסט חלון להתנגדויות שהעליתי לכאן לפני קצת יותר משבועיים.

עכשיו הגיע הזמן להציג את המוצר המוגמר.

למרות שאני יודע שהפוסטים האלה מייגעים את רובכם, לא מצאתי דרך לערוך את זה באופן יותר קצר ועדיין להציג את המידע החיוני למי שימצא ענין בפרוייקט וירצה לעשות משהו דומה.

הרעיון

למי שלא טרח לקרוא את חלון להתנגדוית שמתאר את הפרוייקט באופן יותר מפורט, אני אציג כאן רק את העילה לבנית השולחן: אחרי שסבתא חביבה ואני קנינו לעצמנו שולחן פינג פונג, ניסה סוס פרא, בכל מאודו, לשחק איתנו. אבל השולחן למבוגרים היה ממש גדול עליו (בעיקר בגובה). אחרי שווידאתי שבחנויות הספורט אין שולחנות שמתאימים לפעוטות כמותו, החלטתי לבנות לו שולחן מתכוונן שעליו יוכל לשחק עד שיגדל מספיק כדי לשחק על המתקן של הבוגרים.

השולחן השלם

התכנית:

השולחן המוגמר:

את הרשת אני שואל מהשולחן למבוגרים ומקצר אותה ע"י ליפופה סביב אחת הידיות שלה.

את הצביעה ביצעתי ע"י התזת ספריי שחור ואת הפסים הבהירים שבהיקף קיבלתי ע"י הדבקת מסקינג טייפ על השולחן לפני הצביעה. הצביעה צרכה כחמישה מיכלי ספריי - הרבה יותר ממה ששיערתי מלכתחילה.

השלד

תכנית שלד השולחן:

על קורות החיזוק התחתונות (אלה שמסומנות בכתום) החלטתי לוותר במהלך הבניה.

השלד המוגמר:

פירוק, הרכבה ואחסון

לצורך האחסון שלו על המרפסת, ניתן לפרק את השלד בקלות ובמהירות לשני חמורים ולשתי קורות אורך. ההרכבה מתבצעת ע"י הנחת הקורות על החמורים. למהירות ההרכבה והפירוק נודעת חשיבות משום שאני מבצע אותם, לפני ואחרי כל משחק. ישנה אפשרות לחזק את הקורות לחמורים בעזרת ברגי פרפר (ניתן לראות את החורים בקורות הרוחב של החמורים), אבל זה גוזל זמן וגם ככה השולחן הזה יציב דיו (הרבה יותר מהשולחן הקנוי).

במאמץ קל נוסף ניתן לפרק גם את החמורים ואז ניתן לאחסן את קורות השלד במקום הרבה יותר קומפקטי (בוידעם למשל). האופציה הזו מכשירה אותו לאיחסון ארוך טווח (לדוגמה, כשהילד הראשון גדל והשני עדין צעיר מכדי להשתמש בשולחן).

כוונון

הרגליות המתכווננות מפצות ביעילות על כל אי הדיוקים של עבודת המסגרות שלי. במקור הן נועדו גם לפצות על הרצפה האלכסונית מעט של המרפסת (שנבנתה מלכתחילה בשיפוע קל כדי לנקז את מי הגשמים בעשרת השנים שבהם היא לא היתה מקורה) אבל בסופו של דבר נוכחתי לדעת ששיפוע מתון כזה (אחוז אחד) לא מצריך פיצוי.

הרגליות יכולות להוסיף גם כוונון עדין - מעבר לכוונון הגס של מנגנון ההגבהה, אבל אני בטוח שהתוספת הזו ממש לא נחוצה.

מנגנון ההגבהה

בורג הפרפר, שיצרתי בריתוך (כי לא מצאתי בחנויות), נכנס לתוך נקבים שבפרופיל העליון. בסך הכל ניתן לכוון את השולחן הזה לארבעה גבהים שונים. הגובה המירבי הוא ממש של שולחן תקני (75 ס"מ), כך שניתן ליצור ממנו שולחן למבוגרים אם מניחים עליו פלטות גדולות יותר.

לוחות

 את לוחות השולחן חתכתי מדיקט MDF. בחרתי את החומר הזה, למרות שהוא מאד רך (ובגלל זה פגיע למכות), משום שדיקט הסדוויץ שמצאתי אצל סוחר העצים לא היה חלק דיו. יתכן שבעתיד, אחרי שאלה יתבלו, אחליף לפלטות מסנדוויץ' מצופה פורמייקה (הציפוי חייב להיות משני הצדדים כדי למנוע עיוותים). אולם בגלל שצריך לבחור פורמייקה בצבע כהה ובגלל שלא ניתן יהיה להסתפק בפלטה אחת, זה יותר מאשר יכפיל את מחיר החומרים.

הפלטות האלה הן הצד הפחות חזק של השולחן הזה. הן די כבדות (16.3 ק"ג כל אחת), ועקב גודלן - לא נוחות לנשיאה. בגלל זה, סבתא חביבה, לדוגמא, לא יכולה להרכיב את השולחן לבדה. אבל, מכיוון שלמשחק פינג פונג, ממילא נדרשים שניים, זו לא מגבלה רצינית. אולם אני חושש שעקב פגיעותן למכות (שעתידות להגיע בעיקר בשלבי הפירוק וההרכבה) יהיה צורך להחליפן בעוד זמן לא רב. אבל אולי זה יסתדר טוב עם הצורך שלנו בעתיד, כשהילד יגדל, להחליפן בגדולות יותר.

כשהנחתי את הלוחות, גיליתי את נטיותו של לביד ה-MDF לקבל בטן. כדי למנוע ממנו מלהתעוות חיברתי לו ברזל זוית בחלקו התחתון.

סוס פרא וסבתא חביבה מנסים את השולחן לפני שסיימתי אותו. ניתן להבחין שהגובה המינמלי של הפלטה (50 ס"מ) יתאים לילד, באופן פרופורציונלי (גובה המפשעה), רק בעוד כשנה. ראוי לציין שסוס פרא גדול לגילו וגובהו היום הוא כשל ילד ממוצע בגיל 4.