- "דבר אלי" לחשה בקולה הצרוד אחרי שהורדנו את מעילינו והתיישבנו בבית הקפה.

- יפה לך באדום.

- "תודה" ענתה והניחה לשתיקה להתעבות באויר במשך דקה לפני שחזרה להאיץ בי "אני איתך".

- או קיי, לפני כמה שעות יצא לי לשמוע את החדשות בגלי צה"ל.

- אני מקשיבה.

- היה שם דיווח על הירי על מכוניתו של עד המדינה - אבי דרכסלר.

- אז אנחנו הולכים לדבר על הכותרות הראשיות בחדשות?

- ומה רע?

- כי אנחנו כאן כדי לדבר על הדברים החשובים באמת - על הזוטות, עליך ועלי.

- דוקא התכוונתי לזוטות.

- מצויין.

- אז כשהכתבת לענייני פלילים מסרה את הדיווח שלה...

- הדס שטייף?

- בדיוק.

- אז מה איתה?

- רגע, עוד נגיע אליה. כרגע אנחנו בדיווח.

- "אני מאזינה" אמרה בקוצר רוח מופגן.

- אז היא אמרה משהו כמו 'ליד המכונית נמצאו כמה קליעים'.

- טוב, אז מה הבעיה.

- שאם נמצא משהו ליד המכונית, זה בטח לא קליעים.

- "אנא השכל אותי" אמרה כשהיא מכסה בידה על פיה כדי לאותת לי שהנושא הזה ממש לא מעניין אותה.

- הקליעים תקועים איפשהו ברכב כשהם מעוכים. אולי אלה שנורו בשמשות יצאו מהצד השני. המז"פ יגיע אליהם רק מאוחר יותר.

- אהה.

- ומה שנמצא ליד הרכב זה התרמילים.

- תרמילים, קליעים, אני באמת לא מבינה בתחמושת.

- וגם היא לא.

- אז מה?

- היא כתבת לענייני פלילים כבר יותר מעשרים שנה. זה נראה לך תקין שהיא לא מכירה את המונחים הכי בסיסיים של התחום שלה?

- צודק.

- טוב אולי זה בגלל שהיא אשה. אם היא התחילה את הקריירה שלה ככתבת בגל"צ, אולי היא עוד לא עשתה אפילו מטווח.

- וואלה, אתה שוביניסט. ואם גבר היה עושה את הטעות הזו, גם היית מעלה על זה שאילתה בכנסת?

מהרי נא והניחי על ליבי תחמושת, בטרם תשכיביני לישון.

- מה אין להם שם, בתחנה הצבאית, איזשהו אבשלום לנושאי בטחון, חימוש וכאלה?

- למה?

- למה שיהיה להם אבשלום?

- לא, למה אתה מטריח אותי בטעויות של תחנת הרדיו הזו.

- למה את חותרת?

- אני אגיד לך, למה. אתה מה זה נהנה להיות בעמדת המורה המטיף. ראיתי את פינת העברית החדשה שהכנסת אצלך בבלוג. גם שם אתה משחק את אותו המשחק.

- אני מקשיב.

- כשאתה מעיר על טעויות של אחרים, מה זה עושה אותך?

- מורה? מחנך?

- לא, אידיוט. צודק. זה עושה אותך צודק.

- או קיי, מודה, אני אוהב לצאת צודק.

- אתה לא סתם אוהב, אתה ממש מכור לזה.

- תגדירי 'מכור'.

- מכור זה אחד שיעשה משהו אפילו כשזה מזיק לו.

- מזיק? איך להיות צודק יכול להזיק?

- כי הבחירה שלנו בחיים היא להיות צודק או להיות ביחסים, להיות צודק או להיות אפקטיבי.

- דוגמאות בבקשה.

- אתה לא צריך אותי בשביל זה. תסתכל על החיים שלך. אתה לא תהסס לשניה להעיר למישהו על הטעויות שלו, גם אם אתה יודע שהוא יפגע. קראתי את הפוסט שלך גברים במלכודת.

- וזה קשור?

- מה אתה לא רואה? שם אתה פוגע באשתך במסווה של 'הערה קונסטרוקיבית'.

- וזה לא?

- קונסטרוקטיבית בתחת שלי. יצאת שם מה-זה-צודק. אבל תראה את המחיר.

- כן, את צודקת. בהחלט. את מה-זה-צודקת. 

אני תקוה - טוב, אני מודה שעוד לא חקרתי את הצורה הזו. יכול להיות שהיא לגיטמית, אבל אינטואיטיבית היא מרתיעה אותי. אם זה נכון, אז אפשר לומר גם 'אינני תקוה'? אותו הדבר אני חש לגבי 'אני תפילה'. מה רע ב'אני מקווה' או 'אני מתפלל'? או הכי טוב: 'אני מקווה שאתה לא מתפלל'.

אלבום - כשהייתי ילד היה התחביב של איסוף בולים ממש נפוץ. אז קראנו לספר הזה עם הרצועות השקופות - אלבום (Album), עם שורוק. לאט לאט הנקודה הזו זחלה לה במעלה הוו והיום כולם אומרים את המלה הזו עם חולם (ע"ע 'זו אני החולם שח'). איך זה קרה? טוב, אני לא יכול להאשים בהכל את כוכבי הזמר המזרחי שמוצאים אלבומים. אמנם ההתנכלות שלהם לשפה דרדרה אותנו כמה דיוטות, אבל יתכן שהגיע הזמן למצוא אשמים נוספים.

סביל ופעיל (או להיפך)

גם בתחום ההבחנה בעברית בין פעיל לסביל, השתרשו (ואולי יום אחד גם נבחין בין 'שירש' ל'השתרש') כמה שיבושים שפשוט לא באים לי טוב.

מבולבלים? 

תולה - אתם יודעים כמה פעמים קראתי בספרות משפט בנוסח 'הנורה הצהובה שתלתה מהתקרה הפיצה אור עמום'. אז נכון שהספרים האחרונים שקראתי היו 'רינגו', 'ביל קרטר' ו'פטריק קים' (ע"ע המיץ של הזבל). אבל השמועות אומרות שהתחביר הזה עדין רווח. אז תזכרו את הכלל: כשאתם מבקשים לדבר בשפה גבוהה, אתם תמיד, אבל תמיד - נראים רע.

מה רע בתלוי? טוב, גם לי עשו קולונסקופיה. אבל ברומניה הם עושים את זה ללא טשטוש.

עבירות - איך יכול להיות שזו גם התכונה של השטח וגם של הרכב שמנסה לצלוח אותו?

ועכשיו נראה אתכם עושים את זה עם חתולים.

נגישות - גם כאן משתמשים בזה גם כתכונה של השירות וגם של הצרכן. אולי במקום 'אין לי נגישות למאגר המידע הזה' אפשר להגיד 'אין לי גישה לבסיס הנתונים'?

לא הייתי בטוח אם לשים את האיור הזה תחת עבירות או נגישות. מה שבטוח - נקי אני לא אצא מזה.