הירידה משער הגיא

בטרקטורים הישנים לא היתה תיבת הילוכים סינכרונית (כן, היו לגיר כמה שלבי התפתחות גם לפני ההילוכים אוטמטיים). על מנת להוריד הילוך תוך כדי נסיעה, היית צריך לבצע פעולה שנקראת סווישינג גז. הפרוצדורה הזו כללה שתי לחיצות על המצמד שביניהן הצטרכת למשוך את המצערת (להוסיף גז) בדיוק במידה הנכונה. אם הצלחת, היה ההילוך עובר חלק. אבל אם שגית, היית שומע את קרקוש מתיבת ההילוכים. כגודל הטעות כך עוצמת המחאה.

לפעמים כשהיינו נוסעים שניים על הטרקטור, הייתי עומד על היצול (שזה מאחורי כסא הנהג) ושר לנהג את השורה

דאבל קלאץ' לנצח זכור נא את שמותינו

 

שלד הברזל שותק כמו ראי

והכוונה כאן היא לא לראי הפטפטן (שלא לומר הלא-דיסקרטי) של אמא של שלגיה

וכשהוא היה מפשל בגדול הגיעה השורה הבלתי נמנעת

כשהמהלכים בוכים, בעולם אחר, אז בעולם הזה עצוב לנו יותר. 

היו אז גם אתגרים נוספים כמו רוורס עם עגלה. וגם זה התחלק לכמה דרגות קושי: הכי קל - עגלה עם שני גלגלים (תמרון דומה לשל סמי-טרלייר), אחרי זה - עגלה עם ארבעה גלגלים (תמרון דומה לפול טריילר), והכי קשה - שתי עגלות, או יותר, שהיו רתומות לטרקטור (אין בישראל נהגי משאיות שמתמודדים עם אתגר דומה, אבל באוסטרליה יש כאלו עם כמה נגררים).

כאן התאים דוקא לפזם לנהגים הצעירים שורה מתוך 'נשל הנחש' של מאיר:

העגלה נוסעת לאחור

אז למה לא עשיתי את זה? כי השיר הזה נולד אחרי שעזבתי את הקיבוץ שבו נולדתי ובו הייתי חקלאי. זה למה.

לימים, כשעבדתי עם משינה (אחד הצילומים שלי מופיע באלבום האחרון שהם הוציאו), יובל ביקש שאספר לו למה אני הכי מתגעגע בקיבוץ שעזבתי.

- אין, אין כמו התירס שהיינו אוכלים בשדה ישר מהצמח, בלי לבשל, אח, הקלח בשדות...

 - רגע, עצור, אל תמשיך, הנה יש לי את זה - 'אחכה לך בשדות', כן, זו השורה שהיתה חסרה לי!

נופי מולדת

זמר הפלוגות

מלים: נתן אלתרמן

המקור: חכי לנו ארצי במשעולי הרייך

הנכון: חכי לנו ארצי במשעולי הרייך

לא טעיתם - זה לא רק שהשורה שלי נכתבת בדיוק כמו של אלתרמן, אלא שאין גם הבדל בהגיה. אבל הכוונה שבלב לא נחשבת? אז גם אני אשיר ממש בקול, אף אחד לא ידע שאני מדמיין לי חייל בבריגדה היהודית שמשתתפת בכיבוש גרמניה הנאצית ועורג לארץ מולדתו.

פחות אבל כואב

ביצוע: יהודה פוליקר 

המקור: פחות ועדיין, עדיין פוגע

הנכון: פחות ועדיין, עדיין פה גהה

כן, ניסיתי יותר, ניסיתי פחות, אבל עדיין כל כביש פקוק הוא גהה בשבילי.

עדיין פה גהה

סימני דרך

ביצוע: יהורם גאון

המקור: אי משם, שר לו בדרך. אי משם, שר פעמון

הנכון: היי, מי שם? שם לא הדרך. היי, מי שם? שם פעמון!

תדמיינו לכם שאת השיחה הזו אתם מנהלים עם ה-GPS החכם שלכם, זה שמנסה להסתיר את העובדה שאין לו מושג איפה אתם. ואז כמובן הוא ינסה לשוות מעט בטחון לקולו הרוטט כשיגיד את השורה הבאה: 'היי מי שם, שובה הביתה'.

ההר הירוק תמיד

מלים: יורם טהרלב

המקור: לנשום רוחותיך כבראשונה, לשכב בצילך כרמל

הנכון: לנשום ריחותיך כבראשונה, לשכב בצילך כמת 

אז נכון שלא חמלתי על הפיזמונאי הזה בפוסט נח בשבע שגיאות, אבל לא האמנתי שהוא יקח את זה כל כך קשה.

זה היה ביתי

מני בגר                        

המקור: זה היה ביתי, עם גינה ולול היה ביתי, עם שחר יגורו בו זרים      

הנכון: זה היה ביתי, עם גינה - בלוד היה ביתי, עם שחר יגורו בו גזרים

לקחתי כאן פואמה שמושרת ע"י תרנוגלת, והפכתי אותה להמנון מפוני לוד (נכון, במלחמת העצמאות גרשנו משם את הילידים) שכינו את פליטי השואה אשר תפסו את בתיהם בשמות לא מעצימים. טוב, אז עוד אמרנו לוד עם שורוק.

היוצר (התמלילן, המלחין והמבצע) - Money beggar

שיר העבודה

מלים: נתן אלתרמן

המקור: כחול ים המים, נאווה ירושלים.

הנכון: כחול ים המים, נבע בירושלים.

היתה לה סיבה, לסבתא חביבה, לתקן את אלתרמן שפתח את שירו באופן מה-זה-לא-ממוקד. הוא התחיל בים, המשיך בירושלים, עבר דרך הנגב וסיים בגליל. וכל זה רק בבית הראשון. בבית השני הוא הוא ממש מאבד את שארית היוקרה שלו כשהוא ממציא מלים כמו 'עבורי' ו'חזורי'. כן, צריך לשים אותו, על הברכים, בפינת הצדק הפואטי, אבל לא היום.

הסבתא, שהיא פחות נרגנת ויותר קונסטרוקטיבית ממני, הבינה, בחושיה החדים, שזה לא טוב להסברה הישראלית אם ירושלים תצטייר רק כמקור כל הצרות של העולם והכתה בסלעים הקדושים כדי להוציא מהם מים. ומאיפה יוצאים המים בירושלים? נכון, מנקבת השילוח. אבל תגידו לי, מישהו מכם ראה פעם את הזכר, את השילוח עצמו?

 אורחה במדבר

מלים: יעקב פיכמן

המקור: וצליל עולה יורד קצוב, גמלים פוסעים בנוף עצוב                        

הנכון: ושיר עולה, יורד חצוף, גמלים פוסעים ללא פרצוף

אם היה לכם פרצוף כזה, לא הייתם משאירים אותו בבית? פלא שהנוף עצוב.

שישו את ירושלים

מלים: מהמקורות וגם עקיבא נוף

גילו בה כל אוהביה              

גיל, הוא בא, קולו עבה: "אהה"

גיל: אהה?

אומרים שהדיאטה דלת הפחמימות מורידה את האינטלגנציה שלהם לרמה של חבר כנסת

שיעור מולדת

מלים: עלי מוהר 

המקור: בשיעור מולדת היא מראה חצב

הנכון: בשיעור מולדת ימרח הצב

 בגלל שאני רוצה לחסוך מכם את הויז'ואל הזה של נערים שמגיעים לשיעור עם פטיש כבד, אומר רק זאת: כבר אז אפשר היה להבחין מי בכיתה יתפתח ויקים, בבוא היום, פינת ליטוף, ומי יהפוך, ברבות הימים, לרוצח סדרתי.

יש לי עוד אחד על צב, אבל אני אציג אותו בפוסט שיוקדש לצבא ובטחון. השארו על התדר.