לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2012

טעות בזהוי


'המשטרה חושבת שלא מדובר על ארוע לאומני, אלא על טעות בזהוי' זו לשון הידיעות שראיתי באתרי החדשות באינטרנט.

 

בגוף הידיעה מופיע הסיפור הבא: לאחר שנזרקו אבנים על ביתו של אחד מהם, התקבצו כמה ערבים משכונת בת גלים שבחיפה, עלו על כלי רכב, תפסו את שני הצעירים הראשונים שנקרו בדרכם (בפתח בי"ח רמב"ם), ותוך כדי צעקות 'יהוד, יהוד' תקפו אותם במוטות ברזל ואלות (ע"ע חילאו אותם במכות). בין היתר הם חרטו על גולגלתו של אחד מהם כתובת בערבית. עד כה לא התבשרנו מה תוכנו של המסר שנכתב שם.



 

שמעתי את יונה יהב, ראש עירית חיפה מתראיין בתכנית של יעל דן ומדגיש, פעם אחר פעם, ש'המשטרה בטוחה שזה לא על רקע לאומני'. כי אם ארוע שבו עשרות ערבים מנסים לבצע לינץ' (רק התערבותם של מאבטחי בית החולים מנעה מהם להשלים את המלאכה) בשני צעירים, תוך קריאות 'יהודים' - יחשב למעשה לאומני, זה יהרוס לו את הדימוי של דו-קיום שהוא כל כך שוקד לטפח.

 

אני חושב שיונה צודק, כי שום פוגרום לא יחשב לאקט לאומני אלא אם כן התוקפים צועקים גם 'אללה הוא אכבר'.

 



 

תגוביות

 

מסביב למדורה

מלים: נתן אלתרמן, ביצוע: דורית ראובני

פיענח: עמי דביר

המקור: אומתם לא היתה להם אם

הנכון: ומה טעם לא היתה להם אם 

 

לא לוטף קודקודם בליל חורף

 

אלתרמן, אתה בטח לא היית רוצה להזכר בזכות השורה 'ואפילו ספרים כבר נתנו'. נכון, אני יודע שהיית צריך למצוא משהו שיתחרז עם השורה הבאה 'זהו טיב הפלמ"ח הוא איננו משאיר כל מלאכה לשלא משלנו'. בגלל שאני יודע שהיה לך דד ליין והיו לך עוד סידורים לעשות, אני מוכן, גם הפעם, לעבור על זה לסדר היום.

 

קטיושקה

מלים: מיכאל איסקובסקי

פענח: עמי דביר 

המקור: לבלבו אגס וגם תפוח, ערפילים כסו את הנהר

הנכון: הר פילים כיסו את הנהר 




קטיושקה יוצא לו לשוח

 

עתיקים 

 

דבר אלי בפרחים

מלים: אורי אסף, ביצוע: גאולה גיל

המקור: דבר אלי בפרחים אהובי

הנכון: דבר אלי בפלחים עלובי 

 



צחקה, נערי החביב - עוד נשוב נדבר באביב

 

יחסים

 

חשמל זורם בכפות ידיך

מלים: יורם טהרלב, ביצוע: רותי נבון

המקור: אהוב אותי בכפות ידיך, לחי, צואר כתף

הנכון: אהוב אותי בכפות ידיך, לחיצה בכתף

 

בכתף סאשה, בכתף

 

שי

מלים: רחל, ביצוע: הפרברים

המקור: זו תרועת האושר בה אקשור הטנא ואשלח אליך - התשמח לשי?

הנכון: אל תשמח לשוא 

 



 

כבר בתחילת הבית הראשון של השיר הזה יש מוקש קטן. קטן אבל עצבני:

כל שיד העצב
לא עקרה משורש
שקדים-הזעם
לא שדף עוד בי

 

אז מה זה 'שקדים הזעם'? אל תבהלו, לא רק אתם לא הבנתם. גם המבצעים. כן, מערכת הבלוג עשתה תחקיר מעמיק:

 

כאן יש ביצוע אחד של הפרברים. ומה הם עושים כשהם מגיעים לשורה הזו? נכון, הם מבליעים אותה עמוק. ובגלל שהיא חוזרת פעמים - גם הם שבים על התרגיל המופלא הזה.

 

כאן הם חוברים לדודאים רק על מנת לחזור שוב על תרגיל המלמול הזה.

 

היחידה שמעיזה לבטא את המלים היא סיגלית שפירא מעין השופט בהופעה שנערכה בחג השבועות בקיבוצה.  

 

שקדים הזעם לא שטף אותי (מי שרוצה יכול גם 'לא רדף עוד גדי')

 

אתם יכולים לעצור כשהיא מגיעה ל'שקדים הזעם', הביצוע לא משתפר אחרי זה. נכון, לא רק לדה-ווויס היא לא תגיע, גם בקיבוץ שלנו היא לא היתה עולה. דוקא אצלנו יש אחלה זמרים שבעולם. אחד מיוצאי ההרכבים הנפלאים שנולדו בקיבוץ הזה הוא ידידי יותם כהן - כיום הטנור הראשון של האופרה הישראלית.

 

אבל לא על המצוקות של ועדת התרבות רציתי לדבר כאן, אלא על האופן שבו יש לבצע את ניתוח השקדים הזה. גם סיגלית שפירא שוגה כאן בהגיה. המשוררת התכוונה ל'שקְּדִים-הַזַּעַם'. דהיינו - לרוח הקדים (רוח חמה ויבשה) ששודפת את בקעת הכנרות.

 

אבל זה כלום לעומת האופן שבו הדודאים והפרברים עוקפים את 'כבשני תולעת' שבבית האחרון - הם פשוט שרים במקום זה שורה אחרת. אם לא הייתי חושש שהלאתי אתכם כבר בדיון הזה, הייתי צולל איתכם בכיף אל ההבדלים בין היכולת הורבלית של רחל לאלו של אורי הרפז ויוסי חורי. 

 

כשאת עצובה

מלים, לחן וביצוע: עמיר בניון

 

כשעמיר שר 'בצבא הכי חזק שבעולם אלחם למענך' אני לא בטוח באיזה צד הוא.

 



צבא חזק

- גימל כאן קודקוד, דוח מצב, עבור,

- כאן גימל, לי לא קרה כלום, עבור,

 אני זוכר שהג'יפים היו יותר גדולים בזמני. הם בהחלט עברו אז את גובה החגורה.

 

לא הבנתי אם עמיר טוען שהוא יתגייס לצבא הכי חזק שבעולם, דהיינו - שהוא ישרת בצה"ל (או, לחלופין, בצבא האירני), או שהוא ילחם נגד הצבא הזה. כן, לי נראה שהוא צריך לבחור צד.

 

רגע, לפני שאתם מפנטזים על המשורר עז הלב ששועט אל לב המלחמה החזקה, זכרו שעמיר בניון השתחרר מצה"ל אחרי תקופת שירות קצרצרה עקב 'אי התאמה'. נכון, היה מעורב בזה קב"נ. שוב הרסתי את כל השיר?

 

בכל מקרה, אני מקוה שהוא לא יפצע, כי אז ישאלו אותו 'איפה נפצעת?' והוא לא ידע אם לענות 'בקניון', או 'ברגל'. התשובה הכי טובה היא 'ביד אליהו' - זה מכסה את שתי האופציות.

 

 

נכתב על ידי , 1/3/2012 06:40   בקטגוריות צבא, שמועת שוא, צדק פואטי, תמונות שלא תראו יותר  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




149,677
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)