היום התקיים הארוע להצלת נחל בצת.

מאחר שנדרתי להפחית את השימוש במלה מדהים, אין לי דרך לתאר אותו.

היו אלפי אנשים.

הכל תקתק - אפילו הדברים שאני הכנתי. טוב, חלק התפרקו, אבל לאף אחד זה לא הפריע. אולי כי הדברים הקריטיים החזיקו מעמד עד סוף הארוע. במיוחד הבמה שהקמתי. כשראיתי את הדיקט שוקע בזמן שהמוזיקאי פצח בריקוד אירי, אמרתי לעצמי "הייתי צריך לשים עוד שורה של בלוגים מתחת, אבל זה סנדוויץ של 20 מ"מ, בואו נקווה שהוא יחזיק".

בסך הכל היה מעולה. האם זה יציל את הנחל? כן. אני חושב שכן. לא, אני יודע את זה בודאות. אבל לא לבד. לארוע הזה תהיה השפעה על דעת הקהל ועל מקבלי ההחלטות. כמה? אי אפשר למדוד. בעוד כמה ימים נעשה אנחנו, האנשים שארגנו את הארוע הזה, ישיבה של הפקת לקחים. המסר שאני יעביר שם הוא שבס"ה עברנו את הקילומטר השמיני בריצת המרתון שלנו. אבל בקצה, למי שלא ישבר, מחכים מים. מים זכים בתוך הנוף היפה ביותר בישראל.

בחירה א' - Disfarmer

- "אנחנו מאמנים כלבים לכל סוגי המשימות" מסביר סאשה, המאמן השכונתי "להצלה, חיפוש סמים, שמירה ואפילו לתקיפה"

- ולמה אימנתם את הכלב הזה?

- את במבינו? במבינו הוא כלב נחיה. בהחלט.

המשעול תלול יותר - בדרך חזרה

לו היית כאן לצידי - בדרך חזרה

לא היתה זו בשבילי - הדרך חזרה

בחירה ב' - למה הכנסתי את התמונה הזו כשיש תחרות כל כך קשה על כל מקום כאן, בבלוג הזה?

לא יודע. לא יודע למה אני אוהב אותה. אולי בגלל הצבעים?

 

בחירה ג' - בימים סוערים יוצאים תושבי השכונה אל השטח על מנת להצטייד ביסודות שיאפשרו להם לשרוד את ימי השלווה שעתידים לבוא.

רגע, אז אתה לא בא איתי ל-H&M?


ככה

ככה בערך נראים החלומות שלי

ניקולאי ואלואב, המתאגרף הרוסי הענק (גובה 2.13, משקל 145 ק"ג) יושב בפינתו. לי הוא נראה בלתי מנוצח. אבל דוקא בקרב הזה הוא הפסיד.

ואולי זו דמות שהורכבה ע"י אנימטור הוליוודי כדי להשלים את הקאסטינג של סדרת הסרטים על גיבורי העל.

ואולי זה שי אביבי אחרי סדרת הטרנספורמציות שהוא עובר בכל פעם שהוא מבקר בתא הטלפון הציבורי/מלתחה.

ואולי, אולי זה ילד, שנותר עזוב. שהיתה לו אם אומללת שהלכה בלי שוב.

ואולי דוקא ההפסד של הענק המזדקן הזה מחבב אותו עלי.

כך זולג, זולג לו על הלחי, עצב העולם.

בחירה ד' - טוב, זה מה שעלול לקרות כשחבר קיבוץ ותיק בוחר להקים את ביתו השני עם מישהי מהשכונה.

לא מפרגן? אני? נהפוך הוא. אני רואה כאן שמחה והרמוניה. מצידי שיוסיפו גם נקודות סגולות. כן, אין לי ספק שיש כאן שיעור מאלף בוויתור על שיפוטיות. בהחלט.

בחירה ה' - מענין אם גם הן, הציפורים, חולמות לפעמים, כמוני, שהן עפות?

ביום שבת הקרוב, ה-24.4 יערך אצלנו ארוע מחאה להצלת נחל בצת שגוסס עקב המדיניות המחפירה של רשות המים.

אני בונה על זה שכולכם תבואו. יהיה כיף, הכנתי לכם הרבה אטרקציות.

כולכם (גם מי שמתכוון להבריז מהארוע המדליק הזה שאני משתתף בארגונו) מוזמנים לחתום על העצומה להצלת הנחל. נכון למועד כתיבת שורות אלה, אספנו כבר כמעט 10000 חתימות.

תוכן העיניינים:

1. נחל בצת בימיו הטובים

2. גסיסת הנחל

3. בעלי חיים שנכחדו

4. תבואו יהיה כיף

5. פעילויות לכל המשפחה

6. שונות

1. נחל בצת בימיו הטובים

מהיפים שבנחלי הארץ

תמונות מהשיטפון שהיה אצלנו באמצע ינואר

2. גסיסת הנחל

ילדי השכונה צופים בזעזוע במותו של הנחל

גם היום, לאחר שכמעט חרב, ערוץ הנחל הוא מהאתרים היפים בארצנו

בערוץ הנחל ישנם עצי דולב ענקיים (הגדולים ביותר בארץ - חלקם מתנשא לגובה של יותר מ-30 מ'). היום גם הם גוועים לאיטם.

3. בעלי חיים שנכחדו

4. תבואו יהיה כיף

יהיה מצעד מחאה

יהיו מוזיקה וריקודים

החברה יהיו בראש טוב

חברה, תבואו, יהיה כיף

5. פעילויות לכל המשפחה

יהיו משחקי מעגל

תהיה פינת ליטוף

משחקי חשיבה


משחקי חברה

בריכת שכשוך

מתנפחים

וכמובן, גולת הכותרת - פינת היצירה

6. שונות 

כיום, לאחר שפסקה נביעת הנחל כתוצאה מקידוחי רשות המים באקוויפר שלו, מזינה רשות המים את הנחל ע"י צינור שמזרים אל האפיק כמות קטנטנה מהקידוח בשומרה. כמות המים (כ-40 ליטר/שעה) היא כרבע מזו שהרשות התחייבה אליה והיא מספיקה רק להרטבת כמה מאות מ' בודדים מאפיקו של הנחל. גם איכות המים (שעברו הכלרה) אינה מתאימה להתפתחות המיקרו-אורגניזמים שהיו בנחל וכתוצאה מכך נפגעים כל בעלי החיים שבמעלה שרשרת המזון.

אבו נימר

נחל בצת הוא המקום בו נצפה השריד האחרון למשפחת נמרים שאכלסה פעם את הגליל.

לפני כחמישים שנה תקף הנמר הזה, שהטיל את חיתתו על הגליל המערבי, רועה, תושב הכפר הבדואי ערב-אל-ערמשה. הרועה שהיה חמוש בסכין, הכריע את הנמר, אבל איבד בקרב שתיים מאצבעותיו.

אך בכך לא תמה סאת יסוריהם של תושבי המקום. הרועה, שהסב את שמו בינתיים (באופן רשמי - במשרד הפנים) לאבו-נימר, היה חוזר ומתאר בפני כל שכניו את פרטי הקרב האכזרי ההוא. אחרי שהתיש את כל תושבי כפרו, ירד אבו נימר אל הכביש והיה נוהג לתפוס טרמפים - רק כדי לספר לנהגים המופתעים את פרטי גבורתו. על מנת לאמת את סיפורו היה חושף בפניהם את ידו כרותת האצבעות.

אני, שנפל בחלקי להסיעו, כמעט מדי חצי שנה, השתאיתי לנוכח התעצמות הנמר שבערוב ימיו (של אבו נימר) הגיע למשקל של כמעט 300 ק"ג במקביל להתמעטות הנשק שבידיו - שהפך משבריה מכובדת ללהב שבור של פצירה לציפורנים.

טוב, היה לי ויכוח עם הדוברת מה יביא יותר רייטינג לארוע - תנין שנשחרר בנחל או בר רפאלי.

היא כמובן צידדה באפשרות השניה ואילו אני הבעתי את ספקותי לגבי האפשרות שאיזשהו חובב טבע יוותר על מאבק בתנין אימתני רק כדי לצפות במשתמטת הזו מסתובבת במערומיה בערוצו החרב של הנחל.

אנא, קוראי החביבים, עזרו לנו להכריע במחלוקת הזו.