הפעם פוסט משובח במיוחד. טוב, אולי הפוסט חרא, אבל התמונות שוות.
זו סתם תמונת ראווה של המשמר האזרחי בשכונה שלנו ואין שום קשר בינה לבין המציאות.
במציאות הספתא הזו לא יוצאת בכלל החוצה מהבית הסיעודי.
באור יום אני מתכוון. כי כשהלילה יורד, היא נעשית חסרת מנוחה, קורעת את הטיטול מעליה, מוציאה מתחת למיטה את ה-M16 שלה (שקיבלה במתנה מאלוף הפיקוד כשחיסלה שני מחבלים שבאו לבצע פיגוע-מיקוח בשנות ה-80, בנהריה) עולה על טרייניג שחור, נעלי ספורט (שחורות, בטח ששחורות) לובשת קראמי, צובעת את פניה בכתמי הסוואה, והופכת לנינג'ה חרישית וקטלנית.
הפחד היחיד שלנו הוא שיום אחד היא תגלה שהמחסניות שלה מכילה כדורי סרק והרימונים הם רימוני תרגול. אבל, יכול להיות שהיא כבר עלתה על זה, ואחרי שהיא עוזבת אותנו, בצעדים גמישים וחרישיים, היא מחליפה את האפוד שלה באחד מבצעי (שהטמינה השד-יודע-איפה) ויוצאת לשחר לטרף.
ניסינו לעקוב אחריה. באמת. אבל היא מאבדת אותנו תוך שתי דקות. גג.
בחירה א'
בדרך כלל המלל שאני מוסיף רק מחליש את התמונה. אז אני לא אכתוב כאן "וואו"
זה לא סוד שמבחינת התפתחותי המקצועית בתחום הנגרות, אני כבר בשל לאתגר של בניית ספינה. טוב, לא הייתי מתחיל בכזאת גדולה, אבל סירה קטנה - בהחלט.
ניסיתי לפנות להנהלת הקהילה שיציפו את הכביש הראשי שמתחת ביתי כדי שנוכל לעבור לסירות. במיוחד אני אוהב לחתור בקיאק. זה עושה לי טוב בגב ובכתפיים. אבל ההנהלה לא נענית. אני חושש שלא נשאר לי אלא לבנות מכונית קטנה.
לחובבי הז'אנר - אם תקליקו על התמונה, תגיעו לאחת בגודל מלא שתתאים לטאפט על ה-Desktop שלכם.
בחירה ב'
איך הם עושים את זה? יש לזה תשובה סטנדרטית (שמתאימה לעוד מבצעים שלא יאומנו, למשל - למוזיקאי שמנגן על עלה): הם יפנים.
בחירה ג'
בחירה ד'
לכל מי ששואל "מאיפה אתה משיג את התמונות האלה שאתה מציג כאן?". מאתרי פורנו, בני היקרים. אני יורד לשאול תחתיות ומשוטט בביבים כדי למצוא את הפנינים האלה. וכל זאת כדי לחסוך מכם, ילדים חביבים, את התועבות בהן אני נתקל שם.
בחירה ה'
התשמע קולי (זמר נוגה)
מלים: רחל
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,
הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –
קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִי
וּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?
תֵּבֵל זוֹ רַבָּה וּדְרָכִים בָּה רָב.
נִפְגָּשׁוֹת לְדַק, נִפְרָדוֹת לָעַד.
מְבַקֵּשׁ אָדָם, אַךְ כּוֹשְׁלוֹת רַגְלָיו,
לֹא יוּכַל לִמְצֹא אֶת אֲשֶׁר אָבַד.
אַחֲרוֹן יָמַי כְּבָר קָרוֹב אוּלַי,
כְּבָר קָרוֹב הַיּוֹם שֶׁל דִּמְעוֹת פְּרִידָה,
אֲחַכֶּה לְךָ עַד יִכְבּוּ חַיַּי,
כְּחַכּוֹת רָחֵל לְדוֹדָהּ.
אופסי, שוב נפלתי (ביבי, בחזרתו מוושינגטון)
בחירה ו'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
