כינה לי, כינה לי, כינה לי חביבה
כן, זוהי כינה שחורה על שערה בלונדינית.
טוב, העקירה הזו תעלה לך 450 ש"ח.
עיט הדגים (Osprey) מחריד גם את מנוחת הברווז כשהוא שולה את שללו ממימי הבריכה של הסבתא של אפרים.
זוכרים את דוד לוי? גם לו היו ונטילים (אחד בלחיים, אחד בשיער ואחד בשיפולי הגב שנועד לפימפום עצמי). השסתומים האלה עזרו לו לצוף בכל קדנציה מחדש. אולי פעם אני אביא כאן השוואה חזותית בפינה זה זה זה. נראה, נראה איך תתנהגו.
פלמינגו ממריא. איך אני יודע? כשהוא נוחת הוא בא מהכיוון ההפוך.
יולי 2000, נמל התעופה שארל דה גול, פריז (צרפת): מטוס קונקורד של איר פראנס ממריא כשאש אוחזת באחד ממנועיו. הדלקה פרצה, ככל הנראה (חוקרי תאונות האויר עדין מתווכחים על זה) בגלל פיסת מתכת שנפלה על המסלול, דקות אחדות קודם לכן, מגופו של מטוס אחר (DC 10). פיסת המתכת הזו ניקבה את אחד הגלגלים והציתה את אחד ממיכלי הדלק. בהתרסקות שארעה מיד לאחר ההמראה הזו נהרגו כל 109 הנוסעים ואנשי הצוות - יחד עם עוד 4 אנשים על הקרקע.
הקונקורד היה אחד משני מטוסי הנוסעים העל קוליים היחידים שפותחו (היה גם איזה טופולב רוסי). המטוס הזה שיכל להגיע לשני מאך, נכנס לשירות בשתי חברות תעופה אירופאיות (בריטיש איירווייז ואיר פראנס) בשנת 1976 והוצא מהשירות ב-2003. למרות שמחיר כרטיס הטיסה בקו הטרנס-אטלנטי היה 10,000 דולר, הפעלת המטוס מעולם לא היתה כלכלית.
התאונה הזו, גרמה לקרקוע ממושך של כל המטוסים האלה ובסופו של דבר היתה בין הגורמים להוצאתו של המטוס הזה מהשירות.
איזה מזל. בטיסה טרנס אטלנטית אחת המטוס הזה היא מכלה יותר דלק מכל תושבי אילון וקרית מלאכי בחודש שלם.
עוד אוסף של דוגמניות-על בתצוגת הלבנים של ויקטוריה סיקרטס. כאן מספר הדוגמניות השוות עולה אפילו על מספר הפינות שיש בבלוג הזה. השמות שאני קיבלתי יחד עם התמונה הזו הם: מירנדה קר (Miranda Kerr), מריסה מילר (Marisa Miller), קרולינה קורקובה (Karolina Kurkova), והיידי (בת ההרים) קלום (Heidi Klum) המתבגרת. אם מישהו מכם מזהה עוד כמה הוא מוזמן להסב את תשומת ליבי ויבוא על הקרדיט.
כשקיבלתי את התמונה הזו היא היתה ממש גדולה (יותר ממגה בייט), אבל בגלל המגבלות של ישרא, נאלצתי להקטין אותה לגודל הזה. אז אל תשכחו להקליק עליה ולראות אותה בפירוט הכי טוב שיכולתי להציג כאן.
בפוסט השכונה הבא: ליידי גאגא נישאת על זרועות קהל מעריציה כשהיא כמעט עירומה. אחד מהם... עזבו, יש למה לחכות. Stay tuned.
כן, זה אני שצבעתי את כל הצילום בספיה למעט עיני הילד (שבגלל זה הפכו לאפורות והן מאירות את התמונה). זה בערך מה שאתם יכולים לצפות ממני. עוד דבר שאתם יכולים לקבל ממני זה את התזכורת שהתמונה הזו צולמה לפני 100 שנה, כך שאין שום סיכוי שהתינוק המתוק הזה עדין בחיים.
היה נדמה לי שאתם מתחילים לשכוח כמה נמוך הבלוג הזה יכול לרדת.
אם אני זוכר נכון, התמונה הזו צולמה בקובה. שם הכל הולך.
לפני
עבודה מושקעת ביותר, אבל הסריג שהדמות לובשת כמעט התמזג עם הרקע (שלא לדבר על העלה שהשתרבב לצילום). מושקעת כבר אמרנו?.
אחרי
למה, למה אני צריך להראות להם דברים כל כך בסיסיים? ומי הם בכלל האנשים האלה?
איך הצלחתי לשתול את תמונת החתול הזה בדף התוצאות של קרולינה קורקובה
מנפלאות מנועי החיפוש
מי שיחפש תמונות של דוגמנית העל הצ'כית, קרולינה קורקובה, ישתמש בודאי בגוגל. יש במרשתת עוד מנועי חיפוש אבל גוגל ממש מושל בכיפה (לפי המעקב אחרי האתר שלי - 78% מהמשתמשים בוחרים בו).
אז מי שיקליד את המחרוזת קרולינה קורקובה במנוע חיפוש התמונות של גוגל ויבחר להציג רק את אלו שנכנסות לקטגוריה גדול (שהיא היחידה ששוה צפיה) יקבל היום את הדף הזה (כן, מחר הוא יראה כבר דף שונה).
אז איך הגיעו שלושת התמונות שסימנתי באליפסה (כולן מהפוסט שכונה 408) אל הדף הזה?
אני לא עדין לא מבין בדיוק איך עובד מנוע החיפוש הזה, אבל הנה הניחוש שלי:
בפוסט ההוא הבאתי תמונה של כמה דוגמנית-על כשהן מצטלמות לקמפיין של ויקטוריה סיקרטס:
הכיתוב מתחת לתמונה כלל את שמות הדוגמניות האלה
משמאל לימין: אלסנדרה אמברוזיו, איזבל גאולארט, מירנדה קר, אדריאנה לימה, קרולינה קורקובה וסליטה איבנקס.
Alessandra Ambrosio, Izabel Goulart, Miranda Kerr, Adriana Lima, Karolina Kurkova, Selita Ebanks
אז האנשים שהקלידו אז את מחרוזת החיפוש קרולינה קורקובה הגיעו אל הפוסט שכונה 408 שכלל גם את תמונות החתול ואת הענתיקה מהמירוץ לונדון-ברייטון. בגלל שהתמונות האלה כל יפות, הם שכחו את המטרה לשמה באו (ע"ע התפכחו, התחרפנו, איבדו את זה, התאסלמו, התהפכו או אפילו חזרו בתשובה שלמה) והורידו דוקא את התמונות האלה למחשב שלהם. עכשיו, מנוע החיפוש לא מבין הרבה בדוגמניות. מה שהוא הבין זה שמי שחיפש את קרולינה קורקובה הוריד את התמונות האלה. "אה, אלה בטח התמונות של הדוגמנית הצ'כית" המהם המנוע לעצמו לפני שנתן גז והסתלק ברעש מחריש אזניים "מעכשיו, כל מי שיחפש את קורקובה יקבל דוקא את אלה".
אבל זה כלום לעומת מה שקורה למי שמחפש תמונות גדולות של דניס מילאני. שם, בדף התוצאות של גוגל, הבלוג הזה מנצח בגדול את כל שאר המרשתת. אבל אני חושש שהלאתי אתכם מספיק ליום אחד. אם למישהו נשאר בכל זאת כח ללכת קילומטר נוסף (ע"ע פסיכולוג חובבן), הוא מוזמן לבצע את גם החיפוש הזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
