אבל האור נופל על אלה
שברך אותם מלך
רציתי להשתמש כאן בקופירייטינג היפורטרייט, אבל אני לא חושב שזה היפופטם. פסיכולוג חובבן אומר שזה ניבתן. והוא לא אומר סתם.
אך אם טיפה עליו נטפה של אודם פונדקים
הכל יאהב במלוא לבב פתוח
שרקרקים
כן, עד שאני כבר נתקל בציפור שאני יודע לזהות.
29 לדצמבר 2010 (השבוע): להבדיל מהתמונות הקודמות שבהן הציפורים רבו על המזון, כאן אחד דוקא כן מאכיל את השני.
הדיה לבנת הזנב (מקווה שתרגמתי נכון את White-tailed kite) התחתונה מבצע תדלוק אוירי מאביה שלמעלה. בגיל שבעה שבועות העוף הזה כבר נראה בוגר, אבל הוא עדין לא יודע לצוד בעצמו והוא מואכל ע"י הוריו. במקרה הזה חיכה הגוזל יחד עם שני אחיו על צמרת עץ לארוחת הבוקר. כשהאב הגיע, הוא הצליח להקדים אותם והם נותרו רעבים.
התמונה הזו צולמה ע"י פיל סו - מנתח בדימוס שבילה 100 שעות בצילום הדורסים האלה ממחבואו שבמפרץ סאן פרנציסקו אשר בקליפורניה (ארה"ב). כן, צלמי עופות מקצוענים היו מצליחים להביא משהו יותר חד ובעיקר - ברזולוציה יותר גבוהה.
קרולינה קורקובה (Karolina Kurkova) - דוגמנית על צ'כית.
אני עוד אדבר עליה באחד הפוסטים הקרובים: השארו מקוונים.
מאי 1937: ההינדנבורג, נשרפת במהלך נסיון הנחיתה שלה בלייקהרסט, בסיס חיל הים שבניו ג'רזי (ארה"ב). בתאונה נהרגו 56 אנשים.
הספינה הגרמנית שנקראה על שם פאול פון הינדנבורג, אחד מנשיאיה הקודמים של גרמניה, היתה אחת משתי ספינות האויר הגדולות ביותר שנבנו אי פעם. הספינה שתוכננה לקבל את העילוי שלה מגז הליום, מולאה במימן (שלהבדיל מההליום הינו דליק ביותר). זאת משום שבתקופה ההיא (ערב מלחה"ע השניה) ארה"ב סירבה למכור הליום למדינות זרות.
הכיסוי התקשורתי הרחב של התאונה (ע"י צלמי עתונות, צוותי קולנוע ושידור חי ברדיו שבאו לסקר את הנחיתה ההסטורית) הוריד מאד את הביקוש לכלי התחבורה הזה והיה האות לתחילתו של עידן מטוסי הנוסעים (ע"ע כבדים מן האויר).
טוב, לגבי התמונה הזו אני לא בטוח שיותר לא אציג אותה כאן. כן, אני מוקסם.
מתוך המרוץ מלונדון לברייטון שנערך השנה באנגליה.
לפני
אחרי
עוד פינה חדשה שבה אשתף אתכם בחוויותי מניתוח התוצאות של תוכנת איסוף המידע מהבלוג שלי - גוגל אנליטיקס.
כן, אני יודע - למה צריך את זה כשאני מקדיש פוסטים שלמים לכלי הזה (שאותם אתם מקפידים לעקוף מבלי לנסות ולהסתיר את הפיהוק הענק שחוצה את פניכם לשני חלקים בלתי שווים)? טוב אז בפוסטים ההם אני כותב מדריך טכני קר ויבש. כאן, בפינה הזו, אני אביא את האנקדוטות והפרפראות הביזאריות שהן החויות הכי מסעירות להן יכול לצפות אדם שאין לו חיים.
מפה גאוגרפית
בשבוע שעבר מאז התקנתי את הכלי הזה, אני מסתכל בהשתאות על מפת הכניסות. למרות שהאנליטיקס מתיימר להציג לי מפה גאוגרפית מדוייקת, אני לא משלה את עצמי שהוא באמת יודע מאיפה כל אחד מגיע. עובדה, אני מכיר אישית כמה קוראים מהקיבוץ שלי ומהסביבה הקרובה ואף אחד מהם לא מיוצג במפה הזו.
המקום הכי קרוב אלי, שמופיע במפה, זה כרמיאל. אז מה קורה עם כל הישובים שנעדרים מהמפה? אני מנחש שהאנליטיקס משייך אותם לעיר שנראית לו הכי קרובה. לא, הוא לא מציג לי כאן גולשים לא מזוהים, דהיינו - כאלה שהוא יודע שהם מישראל, אבל אין לו מושג מאיזו עיר. למה? כי הוא מטפח את דימוי האח הגדול - זה ששום דבר לא נעלם ממנו.
האנשים שלי במצרים
עד אתמול לא היתה לי אף כניסה ממדינה באיזור. כן, בטוח שהיו, אבל לא מאז שהעמדתי את הכלי הזה בתצפית. אתמול היו שתי כניסות ממצרים. מאל מנסורה. כרגע אני עוד לא יודע כלום על המבקרים האלה, איך הם הגיעו (ע"ע המלצת העורכים) מה הם חיפשו, מה הם מצאו, וכמה זמן הם שהו. אבל חכו, אני רק בתחילת הדרך. יש כאן המון מידע שאני עוד לא יודע איך לדלות.
העובדה היחידה שאני יודע על שתי הכניסות האלה זה שאחרי שהם ראו דף אחד הם עזבו את הבלוג.
אני מניח שברגע שהם ראו שהאתר בעברית, הם מיהרו לסגור את הלשונית כשהם פולטים קריאות יאוש ואובדן. ואכן, תוך שעות ספורות נשמעה הדפיקה הכבדה על הדלת:
- רחים, תפתח, משטרה!
- "אבל מה אתם רוצים" ישאל רחים, בקול מתחנן, מבעד לחרך שפתח בדלת תוך שהוא מנגב את הזיעה מפניו המבוהלים.
- "יאללה, אין לנו את כל היום. אודרוב יא מרגל ציוני. אתה בא איתי. ועכשיו" יענה לו בקוצר רוח קצין המשטרה שבעבר השני ויסובב את ראשו אל עבר שוטר גדל גוף שעומד מאחוריו " עבדאללה, אם תוך דקה הוא לא פותח, תפרוץ את הדלת".
יכולתי להמשיך ולתאר את החקירה (כן, קשה וכואבת. עם כפיתת בננה על דרגש קטן למשך שעות ארוכות והרבה מכות - בעיקר לראש). אבל אני אדלג הישר אל הסוף הבלתי נמנע - ההודעה הדרמטית על תפיסת חוליה ישראלית (אשר תכונה, תוך הנמכת הקול באוקטבה, "תא האינטרנט") שתכננה לזרוע מבוכה ודמורליזציה באגן הנילוס כהכנה להפיכה. מכאן ועד להחזרת השגריר שלנו (כן, בדרך יהיו השפלות דיפלומטיות, אתם יודעים - קטנות כאלה, לא משהו לספר עליו בבית) ולהזזת כוחות אל תוך חצי האי - הדרך קצרה.
Stay tuned
בפוסט השכונה הבאה אני אציג איך החדרתי תמונת זאב ושני חתולים אל דפי התוצאות הראשונים של שתי יפהפיות (כן, גם קורקובה בתמונה, תרתי משמע) בגוגל. To be continued.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
