הפעם כתבתי שיר:

דובים מדוביים

א. א. מילן (תירגם יעקב אורלנד)

כשאנ'בכל-פם צועד ברחובות ירושלים

אנ'שומרלי  תמיד את צעדי הרגליים

ואני דורך על ריבועים

ואנ'לא דורך על קווקווים

'פני שאמא לי ספרה על המקרים המרובים

שת'ילדים שצעדו על הקווים -  אכלו דובים

כשהם באים, אני אומר להם: "דובים מדוביים!

ראו כיצד אני צועד לי רק בריבועים!"

וכול דובון חושב ודאי: "שלי הוא בעוד דק,

אם רק יטעה ויעלה על איזה קו, אם רק".

והדובים הגדולים עושים עצמם כלא-רואים,

כאילו באו לבקר פה איזה חברים

הם רוצים לשותרושם שלא'כפת להם אם

אנ'צועד על קווים או על רק-ריבועים.

אך אני מצפצף עליהם ועוד-איך,

שזה נורא-דווקא חשוב איך להתלך,

ונורא-נפלא לקרוא להם: "דובים מדוביים,

ראו כיצד אני צועד דווקא בריבועים!"