למי מהקוראים שהספיק להתבלבל בשבוע האחרון - התמונה הזו היא שמייצגת את הרמה האמיתית ותחומי הענין האותנטיים של הבלוג הזה.




לולה - נערת דצמבר. מתוך לוח השנה של טכנאי הרנטגן.

"כן, נעליים אדומות" פסק אלכס קוסצ'רנסקו "ככה אני אוהב אותן"

קארי סקארבקה, אמן הנפילות.

הירארכיה

רות לוינסון: קאפיברה תקרא לאמש'ך. בוא אריק. הדוד העליב אותך? אתה לא רואה שהוא בריון גס רוח? בחיים אל תרד לרמה שלו.

לפני

אחרי

נכון

לא נכון

ישנם קיבוצים (בעיקר של המאוחד) שבהם המחווה הזו נחשבת לא סתם לא נימוסית (ע"ע חיטוט באף) אלא ממש לתנועה מגונה. טוב, לא תנועה מגונה כמו האיחוד, אבל מגונה.

- "מה אתה קורא?" שאלה כשהצטרפה אלי לשולחן.

- סתם ידיעה על זה שביהמ"ש העליון דחה את בקשתו של יגאל עמיר להוציא אותו מהבידוד.

- "ומה היו הנמוקים?" הקשתה כשהיא מנסה לכוון את טבעות עשן שהיא פולטת אל פני

- היו שניים. את הראשון אני דוקא מקבל - הגנה על בטחונו האישי. יש חשש שהזבלים האחרים שם בכלא ינסו, באקט פטריוטי, לחסל אותו ולהפוך לגיבורים.

- ומה רע?

- עזבי, אני בכלל לא רוצה לרדת לרמה הזו.

- למה? אתה חושב שמגיע לו לחיות?

- אני חושב שמגיע לו לקבל את אותם התנאים שמקבלים הרוצחים האחרים כאן.

- וזה?

- מאסר עולם. למרות שהרצח שלו זיעזע את המדינה, הוא לא גרוע בעיני מאלי פימשטיין, איתי בן דרור ושאר האבות שרצחו את ילדיהם כדי להתנקם בגרושתם.

- בכל זאת, הוא עצר את תהליך השלום, או לפחות עיכב אותו בהרבה מאד שנים.

- את חושבת? את חושבת שיש פרטנר למהלך כזה בצד השני? אני לא בטוח שאלמלא הרצח היינו היום במצב מאד שונה.

- אתה באמת מרחם על החלאה הזו?

- לא, הוא בכלל לא מענין אותי. הסיפור הזה הוא עלי ועליך. המדינה צריכה להתנהג בהתאם לחוק.

- רגע, אמרת שהיו שם שני נימוקים. מה השני?

- את מבטיחה לא לצחוק?

- "מבטיחה" אמרה כשהיא מטה את ראשה ונועצת בי מבט אלכסוני משועשע

- ביהמ"ש העליון אמר שיש סכנה שהוא יפיץ את משנתו בין האסירים.

- אתה רציני? זה הופך אותו ממש לסכנה לאומית. תאר לך שהוא יסית עוד עשרה שפוטים. ואז מה? רגע, לא אמרת כרגע שכל האחרים רוצים להרוג אותו?

- את היית מוציאה אותו מהבידוד?

- בשום אופן לא.

- למה?

- כי זה הצעד הראשון בדרך ללגיטימציה שלו. אחרי כן יגיעו קציבת העונש, החופשות, הורדת שליש ובעוד שמונה שנים הוא אדם חופשי שמקים תנועת נוער או מדריך במכינה קדם צבאית בשומרון.

- אז מה את היית עושה לו?

- בוא נראה, הייתי... עזוב למה שאני אתאר לך במלים. תגמור את הקפה שלך ונעלה אלי. יש לי את כל העזרים שאנחנו צריכים כדי לעשות סימולציה של אסיר וסוהרת.

על ההבדל בין אחריות לאשמה

לפחות בזמן כתיבת השורות האלו מסתמן שהגורם לדליקה הם שני נערים שירדו לעשן נרגילה והשליכו את הגחלים הבוערות ליער.

כן, אם יתברר שזה נכון - הם האשמים. האבל האם מהם נבוא לתבוע את דמי הקורבנות ואת הנזק הסביבתי הנורא שנגרם? ואם נשית עליהם מאסר עולם, נשפר במשהו את מצבנו?

בכל שנה מתרחשות אלפי שריפות בישראל, כולן מעשה ידי אדם. אם ברשלנות ואם במזיד. השנה נשרפו כ-100 אלף דונם של יערות במדינה. ובכל הזמן הזה, עומדים ראשי שרותי הכבאות ומתחננים לעזרה.

רבותי, האקלים שלנו השתנה. עד כה ירדו מתחילת החורף פחות מעשירית מהממוצע הרב שנתי. היחידים שעדין לא הבינו את זה הם... עזבו, הנה ציפור.

כן, אני מוצא את עצמי עומד כאן היום ותובע, כאחרון הטוקבקיסטים, את ראשיהם של האחראים למחדל הנורא הזה.

אני מסתכל בהשתאות איך אלי ישי (ע"ע הרבה יותר חתיך מאהרונוביץ, ועובר את המסך בענק. כן, הוא בליגה של יאיר לפיד. בהחלט. בוזי? לי הוא נשמע כמו ילד בן עשר, או אפילו... עזבו, הנה עוד ציפור) צובר נקודות כשהוא מספר על מאמציו הבלתי נלאים לפתח את שרותי הכבאות. ומסיים את דבריו בדרישה להקמת ו' חקירה. אני, כמובן מצטרף, אבל, להבדיל מהשר, תומך אך ורק באחת ממלכתית.

הקורא בים הפנה את תשומת ליבי לעצומה שקוראת להתפטרותו לאלתר של שר הפנים הזה. חתמתי, למרות שלא זה מה שחיפשתי. אני באמת דורש שגוף חקירה בלתי תלוי, עם סמכויות ושיניים, יחקור את המחדל הזה. אני מניח שבנוסף על השר המכהן, ימצאו עוד אנשים רבים שהביאו אותנו למצב הזה. כן, גם אופיר פינס, אולמרט ושרה נתניהו (ע"ע עזוב ביבי, כמה מנדטים זה יביא לך).

אז מה לא ברור כאן? הבו לי עצומה להקמת ו' חקירה ממלכתית. למה? למה אני צריך להגיד כל דבר פעמיים?

ובעמום הוא מחפש את הצלול

גם סמבו מעוספיה, מסתכל חסר אונים על השריפה שלוחכת את דרכה לעברו.

לך, סמבו, לך ותבע את דמם של הקורבנות. של כולם: האנשים, העצים, החיות. אנחנו מאחוריך. אתה לא תאמין כמה אנחנו חזקים כשיש לנו קייס.

 



ככה זה נראה. בדיוק. במהלך רוב השירות שלי פיקדתי על חיילי ישיבות הסדר שעשו אז מסלול מקוצר בשריון. כן, חיילים דתיים יכולים לשרת בצבא. גם חיילות.

דורית שמחון: כן, הצהרתי. בגלל זה אני מבקשת שלא תצלם - לא את הפנים שלי ולא את פרצופו האמיתי של אלי ישי. רגע, אבל תוריד לי את הנקודה הזו בפוטושופ?

ולחישה תשמע במקום שבו היה הבית אשר נחרב

גם הנכד שלי (שנתיים) יגיע השנה לשלב של גמילה מחיתולים.

אבל כשהוא יהיה בן 18 כבר לא יהיה צבא. כן, לשק"ם. הוא ימכור קולה ומצופים.

אני חושב שסיפרתי כאן כבר על סלידתי מואנדליזם והשחתת רכוש על כל צורותיו. אפילו כשראיתי פעם איך משמידים טילים באליסטיים (בטח שגרעיניים) במהלך הסכמי פירוק הנשק בין המעצמות, הלב שלי התחמץ "חבל, הם עוד טובים, אפשר עוד לעשות בהם שימוש".

כן, אני בטוח שדיברתי על זה כבר, אבל אני בונה על זכרונכם הקצר ועל זה שיש היום המון קוראים חדשים. רגע, ואת זה לא אמרתי כבר (ע"ע למה אני צריך להגיד כל דבר פעמים פעמים)?







שוב אמרתי את אותו הדבר פעמיים?

לפני

דניס מילאני: איפה היית? הלכת לכבות שריפה? ומה עם זו שבלב שלי?

באמצע

שימוש מושכל בגז פריאון (כן, זה גז מזגנים. לא, לא לשאוף!) יכול להפוך את הסטוקרית הכי אסרטיבית לפרטנרית קואופרטיבית.

אחרי

קראו לי שוביניסט, אגוצנטרי וסוציומט, אבל ככה אני אוהב אותה. כן, למה לא, תוסיפו מיזנטרופ. בהחלט.
 

מאחורי שמעתי קול פרסה

הפניתי את ראשי, ראיתי לידי 

To be continued. Stay tuned.