לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שכונה 395




היא מנסה להעביר איזשהו מסר, אנג'לה. גם דניס מילאני עושה לי את התנועה הזו בכל פעם שהיא מצליחה ללכוד את מבטי. 

אני מחכה שמישהו יפרש לי את המסר המוצפן הזה. אולי אתם, קוראי היקרים, מבינים משהו בקודים האלה?



יש לזה ריח של תות



יולי 2008: שוטרים סיניים מבצעים תרגיל לוחמה בטרור במסגרת הערכות לאולימפיאדה שהתקיימה בביג'ין באותה שנה.



אינגה יונגרמייסטר: דניס מילאני? מה יש לך עם הפריחה המנותחת הזו?







"לך, לך תזרוק אבן על הטנק הזה. אני מצלם"

כן, ככה זה נראה בעולם - דוד נגד גלית. אין. אין שום דרך לצאת מזה טוב.


לך, לך, אני מחפה עליך.







 




לבנה מזרחי וכלב הדקל (תחש) שלה עונה לשאלת הפקח למה הוא בלי חסם לוע: רינגו? הגור המתוק הזה לא יגע בזבוב.

 



פצפון שלי, הפקח הרע העליב אותך?

 





25 באוגוסט 2009: אמיליו מורנאטי, צלם עיתונות, מועבר ממחלקת הטראומה לשיקום בבי"ח האוניברסיטאי במרילנד (ארה"ב) לאחר שרגלו נקטעה ע"י פיצוץ באפגניסטן.

 

 



אחד משיאי פסטיבל הצפרדעים שנערך בוואלי סיטי (ארה"ב) הוא תחרות הקפיצה. הבעלים מניחים אותם על מצנח ומאיימים עליהם בצעקות (כן, צפרדע זה לא נחש - היא שומעת). כאן תוכלו לראות קליפ עם תקציר העלילה.

 





כן, גם אני סבור שהרחקתי לכת כאן 



הגיע הזמן למסד גם את הפינה הזו



כן, בהחלט. היה שווה!

מחר יהיה בפינה הזו צילום שיש בו אפילו יותר אדרנלין. Stay tuned. 

 









 

 





יפעה גרינברג ובתה - יעלה (שבועיים ויום)



יעלה עם אבא - רונן גרינברג

צילמתי לא מעט תמונות בבית משפ' גרינברג - רובן חדות ובהירות. אבל דווקא את הגרעיניות והמטושטשות אני הכי אוהב. כן, אני אדם שלילי ביותר. אין ספק.

נכתב על ידי , 29/11/2010 07:03   בקטגוריות ענתיקה, טיול בוקר, קלאסיקה, מה זה זה, תמונות שלא תראו יותר, היה שווה?, חלום ראוה, הנבחרת, גמני, שכונה  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שכונה 394



נשק גרעיני טקטי? לי נראה שהשימוש בו ממש גובל בחוסר טקט. כן, אני חושש שמישהו עוד עלול להפגע מצעד כזה.

 

מתוך ויקיפדיה:

נשק גרעיני טקטי נועד לאפשר תגובה גמישה ומוגבלת כנגד תוקפן ללא פתיחה במלחמה גרעינית מלאה. הנשק הגרעיני הטקטי שימש כמרכיב מרכזי באסטרטגיה שפיתח שר ההגנה האמריקאי רוברט מקנמרה בשנות ה-60. אסטרטגיית התגובה הגמישה אפשרה תגובה גרעינית מוגבלת, לעומת האסטרטגיה הקודמת לה - "גמול מסיבי". לתפישת קובעי המדיניות בארצות הברית ובברית נאט"ו, איפשר הנשק הטקטי את חוסר האיזון בתחום הנשק הקונבנציונלי מול ברית ורשה.

  • פצצת נייטרון: משמשת לתקיפת ריכוזי שריון גדולים. הפצצה נוסתה בהצלחה על ידי מספר מדינות, ביניהן ארצות הברית, ברית המועצות וצרפת.
  • פגז גרעיני: משמש לתקיפת ריכוזי צבא במרחק של עשרות קילומטרים מהתותח היורה. לרוב, עוצמת ראש הנפץ נמדדת בין 0.1 למספר בודד של קילוטון TNT.
  • מוקש גרעיני: משמש להשמדת אזורי מפתח בשדה הקרב לאחר שאלו נכבשו על ידי כוחות אויב.
  • פצצה גרעינית טקטית: הקריטריון המקובל להגדרת פצצה גרעינית כטקטית מתייחס לעוצמת ראש הקרב. לרוב, הכוונה לפצצה עד 10 קילוטון.

מדעני מדינה ומומחי אסטרטגיה תקפו את הרעיון להשתמש בתגובה גרעינית מוגבלת. הם ציינו כי אפשר להעריך בבטחה ששימוש כזה יוביל להידרדרות למלחמה גרעינית כוללת. לפי מחקרים, שימוש בנשק גרעיני טקטי במקרה של מתקפה על ברית נאט"ו יפגע קשות במדינות המתגוננות. ההערכה במחקרים הייתה כי צפויים בין 2 מיליון ל-20 מיליון נפגעים ישירים ופגיעה קשה בשטחי המדינות. צוין כי הכנסת הנשק הטקטי ערערה את מאזן האימה בין המעצמות ופגעה כך ביציבות שנבעה ממנו.

 




לכל הקוראים ששואלים אותי, ללא הרף, מה זה צומי.







כששאלתי את עצמי האם זה עגור, נזכרתי שאת השמות האלה, אנחנו, בני האדם חילקנו להם. אולי החברים שלו קוראים לו בכלל איציק?









כן, אפילו שהחורף לא הגיע, הלילות הולכים ונהיים קרים. את הרדיאטור הזה שבתמונה, קיבלתי מוויספיש לפני חמש שנים. כמובן שהגלגלים המצ'וקמקים שלו לא התגלגלו יותר. אני מניח שזה משום שהנכדים שלו היו רוכבים עליו במורד הרחוב כשהיו מתחרים עם אברכי הכולל השכן. אחרי שחיברתי אליו פלטות קטנות וגלגלים חזקים שקניתי, יכולתי להחזיר אותו לשימושו המקורי - רכב למרוצי הגרואטות שאנחנו מארגנים בסופי השבוע בשכונה. היום הוא כבר לא אצלי, נתתי אותו לבתי כדי לחמם את חדרו של הנכד בחורף הקודם. או שמא בזה שלפניו? כן, אני חושב שזה היה כשהוא רק נולד - לפני שנתיים. אבל הוא לא רחוק - אם אני אתגעגע, תמיד אוכל לבקר אותו. 





דאלאס, 25 בנובמבר, 2010: המעודדות של הדאלאס קאובויס, בפסק זמן במשחק הידידות בו ניצחו את הניו אורלינס סיינטס שנערך לרגל חג ההודיה באצטדיונים של הקאובויס בארלינגטון, דאלאס, טקסס (ארה"ב).

 


8 ביולי, 2010: סקרנים ופקידי רכבת ליד הקרונות שהתהפכו ליד קוקריג'הר שבחבל אסם בצפון הודו, כתוצאה מחבלה בפסים. בתאונה נהרג ילד בן 5 ושבעה אחרים נפצעו.





נינה מזעקי: "אתה רוצה לצלם את הטנדר המשפחתי שלנו? על גופתי" 

 





 

 




 






כן, יש עוד לילות בהם אני יוצא שוב לטיול עם אבא שלי.

גם לכם בא לבכות?





 





 





הו, פול, מי יגול עפר מעיניך?

 

אני לא רוצה לדבר על זה, על התבוסה הצורבת והמכה האנושה שספגתי אמש כשסמדי, הפייבורטית שלי, נשרה בשני-שליש הגמר.

השופטים, שהבטיחו לנו שלקהל יהיה משקל בקביעת הזוכה, שינו את טעמם והחליטו לבדם על הדירוג. ויכול להיות שבדין, זאת משום שהקהל לא באמת טעם את המנות שהמתחרים הכינו, אלא רפליקות שנעשו בחדרים אחוריים ע"י טבחים מקצועיים. ויכול להיות גם שהשופטים לא רצו לשמוט מידיהם את היתרון שבמקרה של תיקו הם יוכלו לשקלל גם את ביצועיו של המתחרה לאורך כל העונה.

אלקנה נתפס על חם, כאשר שיקר במצח נחושה קבל עם כשאמר: "לא העתקתי, אני חשבתי על הצילחות הזה קודם, אבל אינה הקדימה אותי" וזאת מיד אחרי שהמצלמה קלטה אותו אומר "אינה, נתת לי רעיון" לפני שפתח בריצה למזווה כדי לחפש אננס במשימת עוגיות המקרון.

לעומת ההשפלה הפומבית הצורבת שספגתי כשהתואר "התשובה הישראלית לפול התמנון" התנפץ בקול צורם, אשתי, סבתא חביבה, לא רק שניחשה נכון את זהותה של המנצחת, אלא שגם הקדימה את מיכל אנסקי כשתארה את המנה של אלקנה כ"בורקס".

אז למדתי לקח? חכו לתכנית הגמר של היפה והחנון. Stay tuned.

נכתב על ידי , 28/11/2010 08:31   בקטגוריות חדשים, ענתיקה, תמונות שלא תראו יותר, מה זה זה, חלום ראוה, הנבחרת, בדרך לתבור, אקוטי, שכונה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
149,680
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)