הפעם הקשבתי לסמבה תוך כדי הכנת התמונות.
כן, דובי לנץ. זה אולי קצת בושה להגיד את זה, אבל אחרי שכבר הסגרתי כאן את העובדה שהשיר האהוב עלי מושר ע"י דץ ודצה (אנשי הגשם), אז הכל קטן קטן עלי.
תגידו לי אם המוזיקה עזרה.
נובמבר 2009: דגים מתים במאנאקווירי - יובל של האמזונס. הבצורת שהכתה בשנה שעברה ביער הגשם שבאזור גבתה את חיים של חלק גדול מבעלי החיים שבאזור.
אינדונזיה
יש נגר בכפר בגאנה שעושה ארונות מתים מהסוג הזה. אני אביא עוד כמה עבודות שלו בפוסטים הבאים. הוא קצת מזכיר לי את עצמי - משקיע בפרטים ובדיוק הרבה מעבר למה שנדרש לשימוש חד פעמי.
אם היה לי כזה - הייתי משפץ.
למרות שהדגם הזה הוא מה-זה-ישן, שימו לב למשקולות שמורכבים על הגלגלים האחוריים. הן נועדו להעלות את משקל הטרקטור ולשפר את היכולת שלו לעשות עיבודי קרקע (לחרוש, לדסקס וכיו"ב) מבלי להתחפר. יש בטרקטורים גם משקולות שמוסיפים מקדימה, אבל הן יגיעו מאוחר יותר אחרי שרתימת שלושת הנקודות תהפוך לסטנדרט.
הגיוון בצהוב הוא בהשפעת הסמבה. לך תבין.
הייתי כאן בדילמה: מצד אחד התמונה התחננה שאתקן לה את הניגוד והרוויה (ביחוד בחזית של הבית), אבל זה היה מפחית מהאפקט החלומי שלה.
אז הנה הפשרה אליה הגעתי.
תשובה לחידה מהפוסט שכונה 384 (מלפני יומיים)
הילד האוסטרי הזה, שנולד ביולי 1947 להורים שהיו חברי המפלגה הנאצית, הוא היום מושל מדינת קליפורניה.
כאן הוא ממחיש את אמירתו שלא כל מפתח גוף הוא נרקסיסט בהכרח.
כן, אפילו הסמבה לא יכלה לעצור אותי מלפתוח עוד פינה. זה חזק ממני.
לפני
אחרי
ובמחשבה שניה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
