גם בפוסט הזה אני חוזר על הערתי מהפוסט הקודם:
גוגל מפנה את מי שהקליד את מילות החיפוש "אונס בקיבוץ בצפון" לפוסט העדכני. הוא לא מבחין בדקויות של ישרא. אז מי שהגיע לכאן בעקבות החיפוש במנוע הזה מוזמן לגשת הישר אל פרשת האונס ברשפים. אם כי אני מקווה שלא תצטערו אם תשארו לרגע להביט גם על הפוסטים האחרים שבבלוג הזה.
תארו לכם שהתאור הזה היה מתאים גם למערכות היחסים ברפת שלנו.
זה כבר יותר קרוב
בינינו, מי מאיתנו לא צבע את רהיטי הגינה שלו בלכה מבריקהרק בשביל לגלות, מאוחר יותר, ששכח לספר על זה לריטה קורנבלט ועליו לחזור על כל העבודה מחדש?
כרגיל: צבעתי בספיה ונתתי לעין גוון מעט שונה. אבל ממש בקטנה. כן, אני מתרכך. אין ספק.
דניס מילאני: שמעתי שלא הגעתם להסכמה בשאלה האם הוספתי סיליקון.
כאן הססתי אם לשים את התמונה הזו בפינה הנבחרת - תמונות שוות במיוחד
בסוף שתים מהתכונות שאני לא גאה ממש בהן - הקמצנות והשיפוטיות - גברו עלי.
גם אני לבשתי סרבל מלא רוכסנים בחלקים גדולים של השירות הצבאי שלי.
בדרך כלל אני חוסך מכם את התמונות הביזאריות האלה, אבל משהו כאן ממש הפתיע אותי. אולי זו הבעת הפנים הרצינית של הקופה.
החולד (חפרפרת) העירום - naked mole rat
בדם שלו יש יותר חלקים שקושרים אליהם את החמצן מאשר בשלנו. זאת כדי להתמודד עם הסביבה דלת החמצן שאופיינית למנהרות בהן הוא מבלה את ימיו.
בגלל שהמבנה הגנטי של בע"ח זה הפך אותו לחסין בפני כל סוגי הסרטן, מקדישים החוקרים מאמץ מיוחד לחקור את ה-DNA שלו.
הפעם דוגמה להכנת תפאורה לסצנה שכוללת טורנדו ברקע. תודה לנ*גה ששלחה לי את התמונת האלה.
התפאורה נבנית כאן מכמה דיקטים, קצת דבק והרבה צמר סלעים.
התוצאה הסופית
כותרת המשנה של הפינה הזו היא עדין זמנית. אני עוד מחפש את הניסוח שירמוז על גודל המהפכה שהצלם הזה, שפעל בארקנסו, ארה"ב, לפני שמונים שנים, חולל בעולם הצילום בכלל ואצלי בפרט.
יש משהו כנה, נקי וחף מהתנשאות שעובר דרך התמונות שלו. אני מאמין שזה משהו שהיה באוירה של הסטודיו שלו וביחסים שיצר עם החוואים האמריקאים שצילם. אני חושש שהקסם הזה שהתחולל שם, מדי יום, בהבר ספרינג בשנות ה-30 של המאה הקודמת, התפוגג לעד.
חשבתי הרבה על השאלה האם הנחש הזה יכול ליצור לולאה מקוננת (nested loop). דהיינו - האם יש מצב שהוא יוכל, אפילו ברמה העקרונית, להתחיל סיבוב שני.
וכמו במקרה של דניס מילאני, גם השאלה הזו תשאר חסרת מענה.
אבל ככה אני אוהב את זה - להשאיר משהו לא פתור (וכזכור - עדיף שגם יוציא אותי רע וגם שלא תהיה פואנטה בסוף).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
