בדרך לתבור 7
בהתחלה לא הייתי בטוח אם התמונה הזו לא צולמה בדרך חזרה. אבל אז נזכרתי שההרים גבוהים יותר בדרך חזרה.
לא, לא קידמתי בשלושת השבועות האחרונים את המריצה שאני בונה להראל.
כן, היו נסיבות (המשור התקלקל, דבור עקץ אותי באצבע), אבל אני מבטיח לשוב לזה בקרוב.
לאחרונה אני מופצץ בתמונות חתולים. רובן מצויינות.
ובאותו הזמן בבני ברק
אני סבור שהמצלמה שעפה באוויר היא האסלבלד 6x9.
אתם לא מאמינים כמה עלתה פעם המצלמה המשובחת הזו.
והפעם על
הזעם הקדוש
נכון
הטקסטים הכי אפקטיביים לפמפם את עצמך: אכלו-לי-שתו-לי. הוא התחיל. זה לא בסדר. אני לא פראייר (אפשר גם אני אראה להם מה זה להתעסק איתי, הפעם הם התחילו עם האיש הלא נכון).
לא נכון
אם תזכור תמיד לצאת מתוך ריק-וחסר-משמעות, ותדע להבחין בין מה שבאמת קרה לפרשנות שאתה הוספת, בחיים לא תצליח להעלות את אי הנחת שלך לדרגת זעם קדוש. בחיים.
חלומות תעופה
לא נכון (בדרך כלל)
להזכירכם, הדרך הנכונה להמריא היא לרוץ, בשיא המהירות, עד סופו של הרציף שתלוי בשמים, לזנק קדימה ואז לפרוש את הכנפיים.
אבל יש שני יוצאים מן הכלל: חיילים משוחררים (אבל ממש) ועוזבי קיבוץ - אלה יכולים להשתמש גם בתעוד הקונספירציה הזה כקרש קפיצה.
אני מזמין את אלה מכם שמכירים אותי במציאות וגם את השאר לפענח את החידה: האם זה אני בתמונה?
רמז: אשתי היחידה הסבה מבטה מהתמונה אלי (ובחזרה) והשוותה את כתמי השמש על עור הפנים במשך חמש דקות עד שהגיעה לתשובה פסקנית.
עוד רמז: אני בינתיים עובד על אליבי. הבעיה היא שעורך הדין שלנו הוא אחיה. אבל אני סבור שיהיו עוד התפתחויות. Stay tuned.
למנוע את הרצח
"הכתובת היתה על הקיר" אומרת התגובה הרפלקסיבית של כלי התקשורת אחרי כל מעשה רצח בתוך המשפחה. בדרך כלל הם מפנים אצבע מאשימה כלפי גורמי הרווחה "אפשר היה למנוע את הרצח הזה!" (אלה שמוסיפים רק סימן קריאה אחד שייכים למיעוט המתון שדוגל באנדרסטייטמנט).
האמנם?
בואו נניח שבחלק הארי של המקרים - מערכת הרווחה פועלת היטב ומרחיקה את הגורמים האלימים/מטורפים מהמשפחה, או מוציאה את האשה והילדים למקלטים שנבנו לצורך זה. הבה נפליג עוד מעט ונניח גם שהפעולה הזו אכן מונעת את הרצח שעתיד היה להתרחש. האם אז תופיע הכתבה שכותרתה "פעולתם הנחושה של גורמי הרווחה והמשטרה מנעה את הרצח הבא"?
לא, עורכי הלילה לא רוצים למנוע את הרצח הבא. הם מנסים, כמו בכישוף וודו, למנוע את זה שכבר אירע (טוב, הם עובדים בלילה). אבל, כמו שקבעתי, בחוסר אחריות, בפוסט מלפני ארבעה ימים - מסעות בזמן אינם אפשריים. עדיין. בטח שלא לפני 2016.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
