התלבטתי. כן, כן.
אחרי שראיתי שסדרת הדרך לתבור צוברת תאוצה וכח, חשבתי שאולי מגיעה גם לה פינה משלה.
אבל בסוף החלטתי שיש כבר יותר מדי פינות במגזין הזה. במקום זה הסתפקתי בהוספת קטגוריה מתאימה, כדי לאפשר לחובביה לחזור ולצפות בתמונות הנוף הקסומות (רשמתי לעצמי להגמל גם מהסופרלטיב הזה) האלה.
אבל נראה, אולי אני עוד אתחרט. Stay tuned.
מתח פנים הוא תוצר ישיר של הכוחות הפועלים בין המולקולות של הנוזל. אם נדמיין מודל של טיפת מים, ונתבונן במולקולה פנימית, נראה כי היא נמשכת בכוח שווה על ידי המולקולות שסביבה כך שמאזן הכוחות הפועלים עליה הוא אפס. לעומת זאת אם נבחן מולקולה הנמצאת על פני השטח של טיפת המים, המולקולות הפנימיות מפעילות עליה כוחות כלפי פנים, והכוח היחיד המאזן אותם הוא התנגדות הנוזל לדחיסה (יש השפעה גם לסביבה שבה נמצאת הטיפה, אך במקרה של אוויר שצפיפותו קטנה ביחס לצפיפות המים, כוח זה זניח).
קובה (ג'וניור)
בדרך לתבור 6
תודה לנ*גה ששלחה לי את הקישור לתמונה הזו
משב של סתיו (זך)
ולא כשיר שפעם שר בהר משב של סתיו,
אשר אמר משב הסתיו, יופיה, אמר אינו ידוע.
כן, גם אני הייתי נוסע על טרקטור זחלילי כתום הלוך וחזור. למרות שהיינו קטנים כנקודה, הצלחנו לכסות, הפיאט ואני, את כל מרחבי עמק בית שאן.
ארוכה היא הדרך לתבור
מזמור לשמחת תורה
אתה הצלתנו
אתה גאלתנו
ממוות אתה הושעתנו - תנין
אתה קרוקודילוס, פודה ומצילוס
הופעת, בלעת, הושעת, כדין
יכול להיות שאני כבר צריך להחליף את מושב הנדנדה של הנכד בפנימית. אבל ההורים שלו חושבים שהוא עוד צעיר מדי.
לא, לא. הפעם לא נגעתי. להפך. פשוט ישבתי לי והתפעלתי מהכח שיש בצבעוניות המאופקת, אפילו עצורה, שיש כאן.
והפעם על
חלומות תעופה
נכון
לא נכון
יש לרוץ עד קצה המסלול, לקפוץ עם הראש קדימה ואז לפרוש את הכנפיים.
ואתם, ילדים, הזהרו מחוטי החשמל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
