לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שכונה 342


לאחרונה אני מוצא את עצמי נלחם בסחף שגורר את הבלוג הזה לכיוון החיות (אם הייתי בוחר את התמונות הכי טובות מהמאגר שהכנתי להיום, זה היה הופך לבלוג לצפרות). אבל זו מלחמת מאסף ואני ניגף בה.

הערב אנפיק פוסט נוסף, זה שיכלול את חשבון הנפש שלי לקראת יום כיפור. למרות שעדין לא התחלתי לכתוב אותו, אני מזהה כבר עכשיו לולאה אינסופית לתוכה אני מועד למעוד. Stay tuned.






אבל בשח אני מנצח אותו








חבל, אם זו היתה תמונה צבעונית היינו יכולים לזהות לאיזו תנועת נוער הוא שייך על פי צבע השרוך





 









 





 

 

 

והפעם - איך תפתיע את חבריך ע"י סידור העיניים מחדש לקראת יום כיפור

 

לא נכון

 

נכון

 

 

 

הקץ לצרעות

 

אני חושב שהקרב שניהלנו - שכני ואני, בצרעות הסתיים בנצחוננו.

 

תקציר הפרקים הקודמים

אריה, שכני, קנה מלכודת לצרעות על מנת להלחם במכה הזו שנחתה עלינו בקיץ השנה. המלכודת, שמגיעה עם פתיון מאד אטרקטיבי לצרעות גרמניות וזבובים למיניהם, אכן תפסה מאות רבות של החרקים המאיימים והטורדניים האלה. 



כדי לתרום את חלקי למאמץ, קניתי אף אני מלכודת כזו והפעלתי אותה בנוסף למלכודות של שכני.

 

לאחר כחודש הבחנתי שלמרות שתפסנו מאות רבות של חרקים, מספר הצרעות שצובאות על ביתנו לא פחת.

"המלכודות האלה יעילות לזבובים" אמרה אשתי "כשאתה תופס זבוב אתה משמיד אותו ואת כל דורות הצאצאים שעתיד היה להעמיד. בצרעות זה לא עובד: כשאתה משמיד את הפועלות, המלכה דואגת להוליד חדשות ולמלא את השורות".

הפתרון המתבקש: להגיש לצרעות פתיון מורעל אותו יקחו לקיניהן.

 

הבקבוק

בספרות כתוב שכדי ליצור את הפתיון יש לערבב בשר קצוץ ב-Frontline (תכשיר נגד קרציות לכלבים וחתולים). לי היתה אמפולה של חומר מסחרי מקביל - Advantage, שנשארה מעזבונה של חתולתי המתוקה ז"ל - צונאמי. ערבבתי בשר בחומר הזה ושמתי אותו בתוך בקבוק שתליתי על העץ והסרתי את צוארו כדי לאפשר לחרקים לעזוב את המלכודת עם הפתיון המורעל. על מנת להגביר את האטרקטיביות שלו הוספתי לבשר גם את הפתיון המופלא שמיטיב כל כך למשוך את הצרעות (ר' פרק קודם).

החרקים לא התקרבו למתקן הזה. יכול להיות שלחומר נגד קרציות הזה יש גם ריח שנועד לדחות את הטפילים, אמרתי לעצמי וניסיתי פתיון אחר: ערבבתי בשר בקר קצוץ בדיזיקטול - פתיון שנועד לעבוד באופן דומה על נמלים. היום כבר לא מוכרים דיזיקטול בחנויות (למה? יכול להיות שבגלל שהוא כל כך יעיל, המדבירים המקצועיים לא רצו שלכל אחד תהיה גישה אליו, זה לא עשה טוב לפרנסה שלהם), אבל לי נשאר קצת חומר שקניתי לפני הרבה שנים. ואכן העסק הזה עבד. הצרעות, יחד עם המוני זבובים נכנסו, אכלו ויצאו.

אבל אז עלתה במוחי המחשבה שהזבובים המורעלים שעוזבים את הבקבוק יכולים לגרום להרעלה משנית. הצופיות, שבזמן שיש להן גוזלים, ניזונות גם מחרקים, יכולות לתפוס את הזבובים המורעלים. וזה אפילו לא סוף הדרך, כי את הציפורים המורעלות האלה יאכלו... עזבו הנה ציפור.

 

מלכודת יעודית

אז נתתי לשכני את מלכודת הצרעות שקניתי והלכתי לחנות כדי לקנות אחת אחרת שנועדה להרעלת צרעות. המלכודת החדשה דומה מאד למלכודת זבובים בהבדל שפתח הכניסה שלה שנמצא בתחתיתה (לא רואים בתמונה) הינו גדול בהרבה. גם במלכודת הזו שמתי בשר מעורבב בדיזיקטול. הזבובים שנכנסים לא יודעים לצאת משום שהם מחפשים את פתח היציאה תמיד מלמעלה, ואילו הצרעות, שלא היו מוצאות את דרכן החוצה אם הפתח היה למעלה, יוצאות עם הבשר המורעל (ולפעמים גם עם זבוב מורעל) דרך הפתח שלמטה.
 

 חדי העין שביניכם יוכלו להבחין, לא רק במחיר המלכודת, אלא גם במספר הברקוד שלה.

 

ואכן, תוך שבועיים, נעלמו הצרעות הגרמניות מחיינו. הצרעות המזרחיות (דבורים), לעומתן, מעדיפות את עץ הרימונים שלי, שהשנה כמעט כל פירותיו התבקעו, הן היחידות שנשארו. אבל גם הן יעלמו עם תום עונת הרימונים.

שאלתי את הדבוראי של הקיבוץ, האם ניתן לייחס את התמעטות הצרעות לפעילות שלי, או שזה קורה ממילא בחודשי הסתיו. "כן, בעונה הזו הן מתחילות להתמעט" הוא השיב "אבל אם אתה רוצה, אתה יכול לייחס את זה לפעילות שלך". "אני" השבתי לו "אני לוקח קרדיט לא רק על הירידה במידות החום בשבוע האחרון, אלא גם על שיחות השלום שנפתחו עכשיו (כן, דיברתי איתו, בדקה התשעים הוא יאריך את הקפאת הבניה. אבל לא סיכמנו בינתיים לכמה זמן).

אין מה לעשות, אני אוהב את הצלצול של המשפט "השמדתי את הגרמניות". יש בזה משהו משחרר.

נכתב על ידי , 17/9/2010 06:09   בקטגוריות עבודת בית, שכונה, שעת מחנך  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שכונה 341


מזל טוב לי

הבוקר התעוררתי ומצאתי בלונים בכל הבית וגם פינת יומהולדת שבני משפחתי הכינו לי.

תודה רבה לכם אהובי היקרים. 







אפקט זול של פוטושופ? בודאי. אבל הרבה אתרים הכלילו את הצילום הזה בנבחרת תמונות השנה שלהם.

אין, אין מנוס מההנחה שהעורכים שלהם נוהגים להאזין לגלגלץ או סתם למוזיקה ימתיכונית עכשווית.







גם אני עליתי על סולם השבוע כדי לצלם את הציפורים שלי

ואם יש דבר שאני באמת שונא - זה לעלות על סולם כשאני יחף



קר שם בהרים האלה ביפן. קופי המקאו שגרים במקום נוהגים להצטופף ולחמם אחד את השני. ממש כמו הערסים בשכונה שלי.




 

גם כאן קשה לי להסביר למה התהאבתי דוקא בתמונה הזו. אולי משום שיש בה כמה הפתעות.


חכו, חכו עד שתראו לתוך מה אני אוסף את הביצים מהלול.

 

 

 

הנה ציפור

 

אני משאיר לכם את הרכבת הסיפור מסדרת התמונות שלהלן

 

אבל כדי לסייע, הנה כמה נתונים:

העוף שבתמונות האלו הוא שלדג. בארץ, בגלל מיעוט הדגה הוא ניזון גם מדברים אחרים. לכן, האקדמיה לצפרות (או איך שקוראים לגוף הזה שממציא את שמות העופות) מכנה את הגרסה הישראלית שלו בשם לבן החזה.

 

מהירות התעופה שלו בזמן הצלילה היא כ-60 קמ"ש. עובדה שהופכת את עבודתם של הצלמים אשר מנסים לתעד אותו למאתגרת ביותר.


העוף הזה כל כך מיומן במלאכתו, עד שהוא יכול לאסוף כ-80 דגים קטנים ביום. לא לחינם הוא נקרא באנגלית kingfisher.

יכולתו לשבור את צלילתו החדה כהרף עין ובעיתוי מדויק לא משאירה לדגים שום סיכוי









 

 

והפעם - על התקלויות מטווח קצר

 

לא נכון

אמנם בסרט מטריקס קיאנו ריבס מדגמן תנוחות אפילו יותר מגוכחות, אבל בעולם האמיתי שום יחידה מכוחות הבטחון של גוף כלשהו לא אימצה אותן.

 

נכון

למרות גילו המופלג העוזי הוא עדין אחד הכלים הטובים ביותר להתקלויות בטווחים קצרים. אני הייתי בוחר בו ללא שום היסוס, או בגרסתו המוקטנת - העוזון. גם צבעי ההסוואה של הקסדה יכולים לבלבל את האויב ולהקנות לך יתרון של שבריר שניה (מה שיכול לעשות את ההבדל בין חיים למוות). אבל בכל זאת יש לי הסתייגות קטנה מהגוון הירקרק של המחסניות. זה מכביד על איתור נקודות חלודה בעקב המחסנית. תקראו לי שמרן או אפילו שמנמן, אבל אני אוהב את המחסניות שלי באפור מט.

 

 





הצופיות שלי משחזרות את תקיפת מגדלי התאומים בהצגה שערכנו ביום השנה התשיעי לארוע שחל לפני ארבעה ימים.

השקענו בהופעה הקצרה הזו המון תרגול וחזרות אבל התוצאה היתה שווה: לא בכל יום אתה רואה ציפור מפלחת במקורה בקבוק פלסטי של ליטר וחצי.

אני מתכוון להעלות את התמונה הזו גם בפוסט המניפסט המונומנטלי שיעלה בערב יום כיפור על מנת להמחיש איזו נקודה.

נכתב על ידי , 15/9/2010 07:18   בקטגוריות קישקשתא, שכונה, שעת מחנך, גמני  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
149,680
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)