אחד משבעת הזכרים הגדולים של גורלית ההרים שנותרו בעולם, נרצח בפארק הלאומי של וירונגה, קונגו, ע"י המקומיים וגופתו מפונה בחשאי מזירת הפשע.

כיום נותרו בעולם פחות מ-700 פרטים של הקוף המרשים הזה.

אם יש משהו שבאמת הייתי רוצה לאחל לעולם בכלל ולחבל הארץ הזה בפרט זה חמלה.

אם אני עמדתי בפיתוי ולא קשרתי את שתי התמונות האלה, גם אתם יכולים.







אני?

אתה ראית שאני עשיתי את זה?

כן, בארוחת החג שלנו הוגשו, לקינוח, גם קצפיות. נו, זה המאפה האוורירי הזה שנימוח בפה.

אבל הן לא היוו שום תחרות לעוגת הפישינגר שאשתי עשתה.

אני חושב שהצלחתי לפתור את בעית הצרעות (לא, זה לא החרק שבתמונה) שבחודשים האחרונים צבאו על ביתי. אבל רק כשאהיה בטוח בכך, אעלה לכאן את המתכון המפורט.

חלומות תעופה א'

חלומות תעופה ב'


הלו אדון

למה לזרוק את העטיפה של הארטיק לימון?

אשתי חוששת שהבית שלנו יראה ככה בעוד כמה שנים.

ואני? אני מקווה שזה מה שיקרה.

כרגע רק מחציתו מכוסה בקיסוס וזו תוספת מבורכת לבידוד שלו. אני מעריך שכשכל הגג יהיה מכוסה, הטמפרטורה העולמית בקיץ תצנח בכמה מעלות.

והפעם נציג שלושה עקרונות חיוניים ללימוד אפקטיבי

א. מיקוד וריכוז

ב. מופת ודוגמה אישית

ג. ניסוי וטעיה

האנשים מתחלקים לשני סוגים: אלה שאוהבים רימונים חמוצים ואלה שאוהבים אותם מתוקים. למעשה יש גם סוג שלישי - אלה שמבינים שהעולם מורכב יותר. אבל הם מכניסים רעש מיותר לעולם בכלל וללולאה הזו בפרט.

אשתי ואני שייכים לקבוצה הראשונה. ואכן יש לנו עץ (לי הוא נראה יותר כמו שיח) שפירותיו הם הטעימים ביותר בעולם ומחוצה לו. בגלל שהשנה ינואר יחול רק בפברואר, הרימונים הנפלאים שלי עדין לא מוכנים לראש השנה. להערכתי, חסר לבכירים שבהם עוד שבוע.

אבל בואו נתרכז לרגע בקבוצה השניה, באוהבי החמוצים. מה הטעם של הרימונים שלהם כשהם בוסר?

WTF?

דיספארמר
מאחר שהתמונה הזו היא בת יותר ממאה שנים, אפשר להניח שגם התינוקת הזו כבר הלכה לעולמה

לפני שאתם מתלהבים מהתמונה הזו - לי העוף הזה נראה קשור. אני מקווה שישחררו אותו לקראת הכפרות בערבו של היום הקדוש

Spiderwoman?

צונאמי, חתולתי האהובה ז"ל

למה דוקא התמונה הזו נוגעת לליבי?

כן היה, אבל אני רוצה להזכיר לעצמי, לקראת השנה החדשה, את החלום שלי לבנות, יום אחד, גרסה משלי לדגם הזה.

כמובן שאני לא אשחזר את מנוע הקיטור, אלא אשתמש במנוע וממסרת של קלנוע. אבל קווי העיצוב של הרכב שאבנה ישאבו את השראתם מהדגם הזה. לא, זו תהיה מחווה עיצובית - לא חיקוי.

בינתיים אני בונה מריצה מעץ לנכד. הפרוייקט מתעכב מעט משום שהפחמים של משור השולחן שלי נשרפו והוא נשלח לתיקון, אבל כשהוא יחזור, אני אשלים את הצעצוע ואתפלל לכך שהפעוט ישחק איתו לפחות עשר דקות.

בדרך כלל אני חוסך מכם את התמונות הקשות האלה, אבל הפעם לא היתה ברירה.


זהו, אפשר להתחיל לאחל חתימה טובה

רגע, אל תתבלבלו, גמר חתימה טובה זה רק ממש בסמוך ליום כיפור. אז תשמרו את התחמושת הזו לשעה שבאמת תהיו זקוקים לה.

אם היינו מסכימים לנסוע לעבודה בכלי רכב דומים לזה, יכול להיות שהקיץ שלנו היה קריר יותר בכמה מעלות

לא השתכנעתי שיש משהו מבויים בתמונה הזו

והפעם - הלכות נסיעה בטרמפים


לא נכון

תנועת היד כאן היא יותר מצווה מאשר מבקשת. וגם ניכר מרחוק שהמיחם (רק בשכונה שלנו קוראים לזה סמובר) ריק ולכן הבילוי היחיד שהטרמפיסטית הזו יכולה להציע לכם, כדי להעביר את שעות הנסיעה המשמימות, הוא ארץ-עיר.

נכון

לבוש סולידי יחד עם עמידה מרוחקת משולי הכביש, ירככו את ליבו של כל נהג.

אבל אם זו תרבות הנהיגה שלכם...


אל תתפלאו מכך שאתם לוקחים איתכם טרמפיסטים סמויים